"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בגלל פרסומות והודעות שיווק: ענקית התקשורת שחטפה קנס של עשרות אלפי שקלים
תלונה של אחד מלקוחות "הוט מובייל בע"מ" על הצפתו בהצעות שיווקיות ובהודעות פרסומיות על ידי החברה, אף שביקש להסירו ממאגר המידע שלה, הגיעה עד לרשות להגנת הפרטיות • התוצאה: הטלת קנס של 70,000 שקלים על החברה
קנס הוטל על ענקית התקשורת בעקבות הצפה בהודעות פרסומיות ושיווקיות. צילום: Getty Images

בגלל פרסומות והודעות שיווק: ענקית התקשורת שחטפה קנס של עשרות אלפי שקלים

תלונה של אחד מלקוחות "הוט מובייל בע"מ" על הצפתו בהצעות שיווקיות ובהודעות פרסומיות על ידי החברה, אף שביקש להסירו ממאגר המידע שלה, הגיעה עד לרשות להגנת הפרטיות • התוצאה: הטלת קנס של 70,000 שקלים על החברה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הרשות להגנת הפרטיות הטילה על חברת "הוט מובייל בע"מ" קנס מנהלי בסך 70,000 שקלים בעקבות הפרתה את הוראות חוק הגנת הפרטיות. כך כפי שעלה מממצאי בדיקת הרשות בעקבות תלונה של אחד מלקוחות החברה.

מדובר בלקוח שחדל להיות לקוח פעיל בשנת 2018 והלין, כי חרף פניותיו החוזרות ונשנות בדרישה להסרת פרטיו ממאגרי המידע של החברה, היא המשיכה, באמצעות נציגיה ומשווקיה, לפנות אליו בהצעות שיווקיות ובהודעות פרסומיות.

מבדיקת הרשות, במסגרת הליך האכיפה שקיימה כנגד החברה, נמצא כי בין השנים 2022–2025 בוצעו למעלה מעשרים פניות טלפוניות ובדואר אלקטרוני אל המתלונן, גם לאחר שדרש במפורש כי פרטיו יוסרו. הפניות בוצעו הן על-ידי נציגי החברה והן על-ידי משווקות הפועלות בשמה ובמקומה, תוך שימוש במידע אישי של המתלונן שנשמר במערכות ובמאגרי המידע של החברה.

בהתאם לממצאי ההליך, קבעה הרשות, כי החברה עשתה שימוש במידע ממאגר המידע של לקוחותיה בניגוד למטרתיו, תוך הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות. עוד נמצא, כי החברה לא עמדה בחובת היידוע הקבועה בחוק. זאת מאחר שלא הובהר למתלונן בעת איסוף המידע האישי שלו, כי מטרת איסוף המידע היא גם לצורך מתן הצעות שיווקיות לאחר סיום תקופת ההתקשרות בין הצדדים. כמו כן, הוא לא יודע כי קיימת אפשרות להעברת המידע לגורמים חיצוניים הפועלים מטעמה לשם כך ולא נאמר לו שהדבר מותנה בהסכמתו בלבד.

כמו כן, מממצאי ההליך עלה, כי בדיוור הישיר שנעשה למתלונן לא צוין כי מדובר בדיוור ישיר, לא הוזכר מאגר המידע ממנו הופקו הנתונים, לא נמסר לנמען על זכותו לבקש הסרה מרשימת הדיוור, ולא צוינה זהות בעל המאגר ומקור המידע כמתחייב על פי חוק.

בנוסף, נמצא כי בניגוד לחוק, החברה המשיכה לפנות למתלונן בהצעות שיווקיות גם לאחר שפנה אליה במספר הזדמנויות בדרישה להסרת פרטיו – הן במייל, הן בשיחות טלפון מתועדות והן באמצעות המועצה לצרכנות. למרות שבחלק מהמקרים השיבה החברה כי מספרו "נחסם לשיווק", המשיך המתלונן לקבל שיחות שיווקיות נוספות. על יסוד ממצאים אלה, קבעה הרשות, כאמור, כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות והטילה עליה קנס מנהלי בסך 70,000 שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו