דוח ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות חושף: הרשויות בזינוק של 79%, משרדי הממשלה בפער

על פי החוק, כל גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ויותר מחויב להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות • מהדוח עולה כי 80% מהגופים הציבוריים עמדו ביעד הייצוג המלא • מבין 229 רשויות מקומיות שנבדקו, רק 8 רשויות נמצאות ברמת העסקה נמוכה • מתוך 34 חברות ממשלתיות, רק 13 עמדו ביעד • נציב שיוויון הזכויות: "העסקת אנשים עם מוגבלות איננה מעשה חסד – אלא חובה חוקית"

דו"ח 2024 חושף: 80% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות. צילום: GettyImages

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה היום (שני) את דו"ח הייצוג ההולם לשנת 2024, המפרט את שיעור העמידה של גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות ביעד להעסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית, בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

"חייבים להבטיח את ההשתתפות של בעלי מוגבלויות בחברה" (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

הדו"ח מתבסס על נתוני דצמבר 2024 שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, ומציג תמונת מצב עדכנית של העמידה בדרישות החוק.

מהדו"ח עולה כי בשנת 2024, 80% מהגופים הציבוריים עמדו ביעד הייצוג המלא – כלומר, שיעור העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית של 5% ומעלה. מדובר בעלייה לעומת 73% בשנת 2023 ורק 60% בשנת 2021. בין 2023 ל-2024, 40 גופים שיפרו את רמת העמידה שלהם, בעוד שרק 12 נסוגו לאחור.

המגזר המוביל: הרשויות המקומיות

מבין 229 רשויות מקומיות שנבדקו: 182 רשויות (79%) עמדו ביעד המלא. 39 רשויות (17%) עמדו ברמה בינונית (3.5%–4.99%), כולל ערים גדולות כמו תל אביב-יפו ובני ברק. 8 רשויות בלבד נמצאות ברמה נמוכה.

העיר תל אביב נמצאת ברמה בינונית של העסקת עובדים בעלי מוגבלויות (אילוסטרציה), צילום: (הדמיה): Line Creative B

הרשות לקיה, מהמועצות הבדואיות בנגב, בולטת כיחידה שעמדה ברמת עמידה מלאה בארבע השנים האחרונות – מבין כל הרשויות הבדואיות בנגב.

לפי סוג הרשות: עיריות: 88% עמידה מלאה. מועצות מקומיות: 76%. מועצות אזוריות: 72%. מבין 18 הרשויות הגדולות (100,000 תושבים ומעלה), תל אביב-יפו ובני ברק לא עמדו ביעד. שתי רשויות שבלטו בשיפור משמעותי – זינוק מרמה נמוכה לעמידה מלאה: עיריית מודיעין עילית והמועצה האזורית מנשה.

רחוקות מהמטרה

שנת 2024 היא השנה הראשונה בה חלה חובה על חברות ממשלתיות לעמוד ביעד. בשנה זו, גם חברות בעלות רמת ייצוג בינונית נחשבות לעומדות בדרישות החוק.

מתוך 34 חברות: 13 (38%) עמדו ביעד באופן מלא. 11 נמצאות ברמה בינונית. 8 ברמה נמוכה – ביניהן: רפא"ל, התעשייה האווירית, נת"ע, הקרן למורשת הכותל. 2 חברות לא עמדו כלל ביעד: חוצה ישראל ונתיבי הגז הטבעי.

ייצוג בעלי המוגבלויות בחברה הישראלית, דוח לשנת 2024, צילום: ללא

רק 33.3% (25 מתוך 75) מגופי המדינה שנבדקו עמדו ביעד הייצוג המלא (5% ומעלה). מדובר בנתון נמוך משמעותית בהשוואה לשאר הגופים הציבוריים (80%).

גופים נוספים: מועצות דתיות: כל 8 שנבדקו – עמידה מלאה (שיפור ניכר משנים קודמות). תאגידים סטטוטוריים: 62% (13 מתוך 21) בעמידה מלאה. גופים בולטים ברמת עמידה נמוכה בשבע השנים האחרונות: בנק ישראל, מפעל הפיס, רשות שדות התעופה. רשות ניירות ערך: ברמה נמוכה חמש שנים ברציפות. המועצה להשכלה גבוהה: ירידה מיעד מלא בשנת 2020 לעמידה נמוכה בשנים 2023–2024.

המוסדות הלאומיים: הכנסת, ההסתדרות הציונית וקק"ל – עומדים ביעד המלא. הסוכנות היהודית – ברמה בינונית. בתחום תאגידי המים והביוב: מי אביבים – עמידה מלאה. הגיחון – רמה בינונית.

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "הנתונים מוכיחים שכאשר יש רצון – יש גם תוצאות. הגידול בשיעור הגופים הציבוריים העומדים ביעד מלמד על מגמה חיובית, אך הפערים בין משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לבין יתר הגופים הציבוריים עדיין מטרידים.

"חובה ענקית"

"העסקת אנשים עם מוגבלות איננה מעשה חסד – אלא חובה חוקית וערך חברתי מהמעלה הראשונה. נמשיך לעקוב, לפקח ולנקוט אמצעי אכיפה בכל מקום בו לא מקיימים את הוראות החוק".

על פי החוק, כל גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ויותר מחויב להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית. כמו כן, עליו למנות ממונה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר