בג"ץ דורש מהממשלה להשיב על עתירת משפחות החטופים לסיום המלחמה

מטה המשפחות הגיש לבג"ץ עתירה מתוקנת הדורשת מהממשלה להסביר מהם השיקולים בשאלה באם להפסיק את המלחמה ולהחזיר את יקיריהם • שופט העליון קבע שמוטל על המדינה להשיב לעתירה נגדה עד 24 באוגוסט • יריב לוין: "באיזו סמכות השופט חאלד כבוב, מבקש להתערב בשיקול הדעת של ממשלת ישראל?"

כ-60 אלף משתתפים בעצרת המרכזית להחזרת החטופים בתל אביב. צילום: אביב אטלס

עתירת מטה המשפחות להחזרת החטופים: בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי על הממשלה להגיש תשובה לבג"ץ כיצד ובפני מי נדרש להצדי את האופן שבו מופעל שיקול הדעת בכל הקשור לקביעת תנאי סיום המלחמה ושחרור החטופים המוחזקים כבר 674 ימים בשבי חמאס. בנוסף, נקבע כי תשובת הממשלה תוגש עד ל-24 באוגוסט. את העתירה הגישו עורכי הדין פרופ' ברק מדינה, פרופ' דנה פוגץ' וד"ר מורן סבוראי.

איילון חסום לכיוון דרום עקב ההפגנות // יעקב אלקובי

כזכור, העתירה ביקשה מהממשלה לספק הצדקה מפורטת למדיניותה בסוגיית המו״מ להשבת החטופים, כדי שזו תעמוד למבחן ציבורי. העתירה שהוגשה על ידי מטה המשפחות ומתמקדת בדרישה להצדקה מפורטת של מדיניות הממשלה בנושא החטופים.

בנוסף, קיימת טענה מהותית לפגיעה בזכויות חוקתיות של החטופים ובני משפחותיהם. העתירה מבוססת על הטענה המרכזית שסירוב הממשלה להסכם שחרור פוגע באופן שלא חוקי בזכויות חוקתיות יסודיות. וכן שהמדיניות הנוכחית פוגעת בזכות החטופים לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם, בזכות החטופים החללים לכבוד האדם, ובזכות בני המשפחות לכבוד האדם.

נזכיר כי העותרים דורשים מבית המשפט שיקבע שעל הממשלה להצדיק בפני בג”ץ את מדיניותה, תוך פירוט ההערכות העובדתיות והשיקולים הערכיים והמדיניים שעומדים בבסיסה. בנוסף, הן תובעות שהממשלה תחויב לחשוף בפני הציבור את תנאי ההסכם שהציגה למדינות המתווכות ואת התנאים שארגון הטרור חמאס מסכים להם.

צמיגים בוערים בהפגנה נגד כיבוש רצועת עזה מול מעוז הליכוד, צילום: ללא

העתירה כוללת גם דרישה שהממשלה והרמטכ”ל יביאו לידיעת הציבור ובני המשפחות מידע מכריע על מצבם של החטופים החיים, הסכנות הנשקפות לחייהם ללא שחרור מהיר, והסיכונים שהם חשופים להם עקב פעולות צה”ל ברצועת עזה. כמו כן, נדרש גילוי מידע על הסכנה לאבדן מידע על מיקום גופות החטופים החללים.

יצוין שישנה עתירה נוספת הקשורה לאותה לסוגיה באוגוסט 2024, אשר מתמקדת בשאלות הליכיות ובעיקר בשאלה מיהו הגוף המוסמך לקבוע את תנאי הסכם השחרור. נטען בעתירה הנוספת כי החלטות נעשות על-ידי ראש הממשלה לבדו או על-ידי “קבינט המלחמה” שאינו מוכר בחוק, במקום על-ידי הגופים המוסמכים כחוק - מליאת הממשלה.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: "באיזו סמכות, ובאיזו זכות, השופט חאלד כבוב, אתה מבקש להתערב בשיקול הדעת של ממשלת ישראל בניהול המלחמה בעזה? אני אומר לך חד וחלק: זו לא סמכותך! מי שלא מכבד את החוק ואת סמכויות הממשלה, שלא יצפה שיכבדו אותו ואת החלטותיו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר