העליון קבע: עונשם של מנהלי המכינה בפרשת אסון נחל צפית יעוכב

בהחלטה שניתנה היום (שלישי), קבע שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר שיש לעכב את ביצוע עונשי המאסר של יובל כאהן ואביב ברדיצ’ב, שני המורשעים המרכזיים בפרשת אסון נחל צפית שבו נהרגו באופן טראגי עשרה תלמידים מהמכינה הקדם צבאית בני ציון כתוצאה משיטפון במהלך הטיול.

מדובר בהחלטה שניתנה על בקשה לעכב את ביצוע עונשם של כאהן וברדיצ'ב עד להכרעה בערעורים שהגישו. כאהן שימש כראש המכינה הקדם צבאית "בני ציון", בעוד שברדיצ’ב שימש כמנהל החינוכי של המכינה ועמד בראש קבוצת המטיילים בעת האסון.

במקור, הועמדו השניים לדין בגין המתה בקלות דעת - הנושאת עונש מרבי של 12 שנות מאסר. אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה אותם מעבירות אלו, והרשיעם במקום זאת בעבירת "גרימת מוות ברשלנות" - עבירה שעונשה המרבי הוא שלוש שנות מאסר בלבד.

"לנוכח יישום השיקולים האמורים על נסיבות המקרה דנן, הגעתי לכלל מסקנה, לא בלי התלבטות, כי יש מקום להיעתר לבקשות לעיכוב עונשי המאסר", נכתב בהחלטה.

כשר קבע בהחלטתו כי סיכויי הערעורים על הכרעת הדין אינם קלושים באופן שיצדיק את דחיית הבקשות.

נקודת המפתח בהחלטה היתה ההבחנה בין העבירות שמהן זוכו המבקשים לעבירות שבהן הורשעו. השופט הסביר: "בין עבירת גרימת מוות ברשלנות לבין עבירת המתה בקלות דעת קיים לא רק פער ניכר ביותר בחומרה… בין השתיים קיים גם פער ניכר ביותר בדופי המוסרי שמוטל בהן על מבצע העבירה".

השופט הדגיש כי הרשעה ברשלנות משמעה "כי לא זו בלבד שלא חפצו בהתממשות התוצאה, אלא שכלל לא היו מודעים לטיב התנהגותם, לנסיבותיה, או לאפשרות שהתנהגותם תגרום לתוצאה שנגרמה בפועל". 

השופט התייחס ישירות לטיעוני התביעה ולכאב המשפחות: "איני מקל ראש בטיעון המשיבה כלל ועיקר. מבין אני לכאבם של בני המשפחות אשר עולמן חרב עליהן, וער אני לאינטרס הציבורי במיצוי הדין". עם זאת, הוא קבע כי העובדה שהמורשעים הורשעו בעבירת רשלנות ולא בעבירה הדורשת מחשבה פלילית משנה את המשוואה.

"איני מקל ראש, כלל וכלל, בכאבן של משפחות קורבנות האסון, הממתינות, מזה שנים, לסיום ההליכים, וברור לי כי החלטתי עלולה להוסיף על כאבן. על כך אני מצר", חתם כשר את החלטתו.