בעידן שבו כולנו מפיצים תכנים בלי סוף ברשתות החברתיות, הגבול בין המותר והאסור הופך למטושטש יותר מאי פעם. בהופעה של קולדפליי בבוסטון, כריס מרטין חשף בטעות זוג בוגד. סרטון שתיעדה אחת מהצופות בקהל התפשט כמו אש בשדה קוצים וגרר איתו מאות מיליוני צפיות ברחבי העולם.
The internet found out he’s married and she knows 🙃 Imagine being caught having an affair by Coldplay 😭😭😭 pic.twitter.com/XtdQspLixO
— TONI TONE (@t0nit0ne) July 17, 2025
מה קורה כשרגע פרטי הופך ויראלי? איך יודעים מתי צילום “תמים” הופך לפגיעה בפרטיות? האם יש מחיר משפטי על השיתוף? שוחחנו עם עו”ד מרים שדה פישר ממחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד אגמון עם טולצ’ינסקי ומומחית בהגנת הפרטיות, כדי להבין את ההיבטים המשפטיים של הפרשה הויראלית.
לפי חוק הגנת הפרטיות בישראל, אילו פעולות מוגדרות כפגיעה בפרטיות?
סעיף 2 לחוק מונה רשימת פעולות המהוות פגיעה בפרטיות. הרשימה כוללת צילום אדם כשהוא לא בציבור, האזנה אסורה על פי דין, שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם ריווח, הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, ושימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
עם השנים נוספו הוראות ספציפיות בנוגע לאיסור פרסום של תצלומו של נפגע בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה ותצלום של גופת אדם שניתנת לזיהוי.
מתי בדיוק הופך צילום במרחב הציבורי לפגיעה בפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות אינו אוסר על עצם הצילום במרחב הציבורי, אלא מגביל את השימוש במידע האישי, לרבות תצלום של אדם. כאשר נסיבות הפרסום עונות לאחת מהעילות הקבועות בחוק - לרבות כשיש בפרסום כדי להשפיל או לבזות, להניב רווח, להתחקות אחרי אדם ולהטרידו, ושימוש במידע האישי למטרה שאינה המטרה בגינה נמסר המידע מלכתחילה - הפרסום מהווה פגיעה בפרטיות.
אילו הגנות קיימות?
ההגנות כוללות, בין היתר, מקרים בהם בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין ובלבד שהפרסום לא היה כוזב, או כשהפגיעה נעשתה בתום לב. לדוגמה, כאשר האדם שפגע לא ידע, ולא היה סביר שידע, שהמעשה יפגע בפרטיותו של אחר; כאשר הייתה עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לבצע את המעשה; או כשמדובר בתמונה שצולמה ברשות הרבים והאדם שנפגע הופיע בה באקראי.
ואם התקבלה הסכמה לשימוש בתמונה או סרטון?
לשון חוק הגנת הפרטיות אוסרת על אדם לפגוע בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. כלומר, החוק מאפשר פגיעה אם התקבלה הסכמה. על ההסכמה להיות “מדעת”, ודרישות ביחס לאופן קבלת ההסכמה ותוקפה תלויות בנסיבות המקרה.
במקרים מסוימים ניתן להסתמך על הסכמה שהיא משתמעת, אולם ככל שקיימים פערי כוחות, כשהפגיעה בפרטיות משמעותית או שיש רצון להשתמש במידע למטרות נוספות, יחולו הוראות מחמירות יותר.
בהתייחס למקרה מההופעה של קולדפליי - האם הבחורה שהעלתה את הסרטון יכולה למצוא עצמה בתביעה בגין פגיעה בפרטיות?
התשובה תלויה מאוד בנסיבות המקרה הספציפי, אופן הפרסום והכוונה מאחוריו. הדין הישראלי קובע כי פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו מהווה פגיעה בפרטיות.
לצד זאת, החוק קובע מספר הגנות, ומאפשר לבית המשפט להקל בגזירת העונש או בפסיקת הפיצויים במקרים מסוימים - לרבות אם המפרסם התנצל על הפרסום ונקט בצעדים להפסקת הפרסום הפוגע.
איך יודעים אם מותר לשתף סרטון או תמונה מסוימים ברשת?
זאת שאלה שנוגעת לא רק בפרטיות ומעורבים בה דינים נוספים לרבות זכויות יוצרים והגבלות מסחריות אחרות. מנקודת מבט של דיני פרטיות, קודם כל לפני שאתם עושים שיתוף - עצרו ואל תפעלו במצב “אוטומט”.
ככלל אצבע: אם יש בסרטון או בתמונה כדי לבזות או להשפיל, אם יש בשיתוף כדי להניב לכם רווח, אם אתם חוששים שהמידע התקבל תוך פגיעה בפרטיות או היה גורם לכם לאי נוחות אם אתם הייתם בסיטואציה דומה - אל תשתפו.
חשוב להדגיש כי הגנות מכוח חוק הגנת הפרטיות, ובפרט הגנת ה”ענין הציבורי”, פורשו בפסיקה בצמצום. על מנת ליהנות מהגנה זו, על הפוגע להראות כי הפגיעה לא חרגה מהסביר באותן נסיבות וכי היא הייתה מידתית. כלומר, יש להצביע על אינטרס ציבורי ממשי, ולהראות שלא ניתן היה להשיג את המטרה באמצעים פוגעניים פחות.
אם מדובר רק בחזרה על מה שכבר נאמר, ציינו את המקור - דבר שעשוי לסייע בהקלת העונש במקרה שיקבע כי הייתה פגיעה בפרטיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו