"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השרים יצביעו על הדחת היועמ"שית: "סירובה להתייצב - ביטוי לביזיון ביהמ"ש"

חברי הוועדה אמרו כי לא השתכנעו מנימוקיה של בהרב מיארה לסירוב להתייצב לדיון, וטענו כי "מדובר בביטוי לחוסר שיתוף פעולה" • הוועדה דחתה את הטענה כי השימוע לא נועד להיערך "בלב פתוח ובנפש חפצה" • ביום ראשון תתכנס הוועדה להצביע על החלטת ההדחה ולאחר מכן תעלה להצבעת הממשלה במליאה

,עודכן
0השמעה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בבית המשפט העליון. צילום: אורן בן חקון

כצפוי, ועדת השרים שהוקמה להדחתהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה היום (חמישי) את מסקנותיה וממליצה לממשלה לפטר את בהרב-מיארה מתפקידה.הוועדה צפויה להצביע בראשון על ההחלטה, ואז בשבוע שלאחר מכן תצביע על ההדחה במליאה.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יוצא נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה // ערוץ הכנסת

הוועדה דחתה את נימוקיה של בהרב-מיארה לסירובה להתייצב היום ובתחילת השבוע בפני הוועדה, וציינה כי היא רואה בסירובה "ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מנהלי בפני ועדת השרים".

בהרב-מיארה: "לא נערך בלב פתוח ובנפש חפצה"

הוועדה דחתה את טענת בהרב-מיארה כי השימוע לא נועד להיערך "בלב פתוח ובנפש חפצה" בשעה שהחלטת הממשלה כבר קבעה שאין לממשלה אמון בה. לדברי הוועדה: "אי אמון אין משמעותו הדחה וההחלטה על כך נועדה ליצור שלב ביניים נוסף מעבר לצורך על פי הדין וזאת כדי להציב תמרור אזהרה לפיו המצב הקיים של ייעוץ משפטי לעומתי ובלתי מאפשר - לא יכול להימשך".

הוועדה הוסיפה כי "חברי הוועדה ביקשו באמת ובתמים לשמוע את עמדת עוד בהרב-מיארה בלב פתוח ונפש חפצה והם אך מצרים על בחירתה שלא להציג את עמדתה בפניהם".

לוין, נתניהו ובהרב-מיארה,צילום: אורן בן חקון

בנוסף, הוועדה דחתה את הטענה שחוסר שיתוף הפעולה של היועצת המשפטית נובע מתפיסתה המשפטית "זכותו וחובתו של יועץ משפטי לממשלה לעמוד על עמדתו המשפטית מול הממשלה. אך במצב שבו תפיסתו המשפטית מגיעה בסדרת התרחשויות מצטברת לכדי חילוקי דעות 'מהותיים וממושכים' ונוצר מצב תפקודי של מניעת שיתוף פעולה יעיל, אזי זכותה וחובתה של הממשלה לחדול את השיתוק ולהחליף את היועץ המשפטי לממשלה", נכתב.

הוועדה ציינה כי "לנוכח החשיבות הרבה שרואה הוועדה בשמיעת טענותיה של עו"ד בהרב-מיארה בטרם תגבש המלצותיה לממשלה בעניין זה, זימנה הוועדה את עו"ד בהרב-מיארה לישיבה נוספת ביום 17 ביולי אך זו בחרה שוב לסרב להופיע בפני הוועדה".

ביום ראשון תתכנס הוועדה להצביע על ההחלטה להמליץ לממשלה להדיח את בהרב-מיארה, ובשבוע שלאחר מכן ההצעה להדחה תעלה להצבעת הממשלה כולה.

השר יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

כזכור, במרץ הודיעה הממשלה על אי אמון ביועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה והחלה בהליך להדחתה. במשך מספר חודשים לא הצליח שר המשפטים יריב לוין להקים את וועדת האיתור - ועדה מקצועית-ציבורית בראשות שופט בדימוס, הנדרשת לשם קיום שימוע להדחת יועץ משפטי לממשלה על פי המלצות וועדת שמגר שאומצו בהחלטה משנת 2000.

הקושי העיקרי של לוין היה למצוא יועץ משפטי לממשלה או שר משפטים לשעבר שיתמוך בפיטורי בהרב-מיארה. לפיכך החליטה הממשלה לשנות את האופן שבו ניתן לפטר יועץ משפטי לממשלה ולהקים וועדת שרים בראשותו של השר עמיחי שיקלי, הכוללת גם את השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.

נגד המהלך תלויות ועומדות עתירות אשר טוענות כי מדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק". ולאחר שההחלטה תתקבל בישיבת ממשלה, ניתן לצפות כי המהלך יגיע לפתחו של בג"ץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר