מנדלבליט תוקף: "הממשלה רוצה אנשים שיהיו נאמנים לשליט ולא לציבור"

"הם החליטו לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק - זה הכי חמור שיכול להיות," אומר פרופ׳ אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בריאיון ל"ישראל היום" על ההחלטה של שר המשפטים יריב לוין והממשלה להקים ועדת שרים שתקיים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במקום שתדון בכך ועדת האיתור (ועדת "גרוניס"). היועץ המשפטי לממשלה לשעבר תומך בהחלטת היועצת הנוכחית לא להתייצב לשימוע ומזהיר: "אני חושב שאנחנו קרובים מאוד למשבר חוקתי."

״הממשלה לא הצליחה למצוא מספיק אנשים שיביאו את התוצאה הפוליטית שהיא מבקשת״

"אני חושב שהיועצת לא הייתה צריכה להגיע לשימוע", פותח מנדלבליט. "המהלך הזה לא חוקי לא רק מבחינה פרוצדורלית אלא גם מבחינה מהותית מטעמים שנמנו גם בעתירה וגם בתשובה של היועמ״שית. היא הגישה התייחסות בכתב, והיא עדיין עומדת על עמדתה. גם השופט סולברג קבע שהעמדה של היועצת קובעת לממשלה את הדין ומהבחינה הזאת התהליך הזה לא היה אמור להתקיים בכלל".

לדברי מנדלבליט, עיקר הבעיה טמון בשינוי הכללים באמצע המשחק: "הממשלה התחילה את התהליך בהחלטה הקודמת שלה על בסיס המלצות דוח שמגר ונקבעה דרך שאמורים לבחון אפשרות של סיום תפקיד כזה. הממשלה התחילה בדרך והלכה וניסתה למלא את השורות של ועדת גרוניס - ועדת האיתור שעל פי החלטת הממשלה משנת 2000 יש לפטר את היועץ המשפטי לממשלה באמצעות אותה ועדת איתור שמינתה אותו שיהיה בראשה - ולא הצליחה למצוא מספיק אנשים שיביאו לה את התוצאה הפוליטית שהיא מבקשת, את ההדחה שלה".

״זה הכי חמור שיכול להיות״

"מאחר שהם חששו שלא יצליחו להגיע לתוצאה המתבקשת, החליטו לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק - זה הכי חמור שיכול להיות," ממשיך מנדלבליט בביקורת חריפה. "הם היו בתוך הליך, התחילו בכללים מסוימים, ושראו שהם לא מצליחים לייצר את אותו רוב, אז החליטו שהם משנים את כל הכללים ומייצרים את ועדת השרים".

לדעתו, גם הרכב הוועדה החדשה פגום מעצם הגדרתו: "ועדת השרים מורכבת משרים שכולם הביעו את עמדתם מראש - שהיועצת לא אמורה להישאר בתפקידה. זו ועדה שלא תבוא בלב פתוח ובנפש חפצה כמו שמתחייב בהליך שימוע אמיתי. ממילא לא היה לה טעם לבוא לשם".

צפוי לכישלון בבית המשפט

מנדלבליט מעריך שהמהלך ייפסל בבג"ץ: "אני מעריך שבית המשפט יפסול את התהליך הזה. אני חושב שבשלב הפרוצדורלי הם לא יצליחו להדיח אותה, אבל גם בעניין הטענות המהותיות הן לא מתכתבות עם המציאות. אני מאמין שבית המשפט לא יאפשר את הדבר הזה". עם זאת, הוא מביע חשש עמוק: "אני חושב שאנחנו קרובים מאוד למשבר חוקתי. אני רוצה להאמין שהממשלה לא תעשה את הצעד הנוסף ולא תציית לפסק דין העליון - פסק הדין של בית המשפט העליון יחייב את מדינת ישראל".

מנדלבליט רואה במהלך חלק ממתקפה רחבה יותר על יסודות הדמוקרטיה: "הצעות החוק הממשלתיות לאחרונה מסכנות את קיום הדמוקרטיה המהותית במדינת ישראל. רוצים להביא אנשים שיהיו נאמנים לשליט ולממשלה בלבד ולא לציבור".

לדבריו, יש הבדל עקרוני בין תפקידים פוליטיים לתפקידים מקצועיים: "לממשלה יש מדיניות, צריך להתכתב עם המדיניות ולנסות לממש, אבל עדיין הצורך לממש את המדיניות של הממשלה זה לא אומר שתפקידים שהם שומרי סף מובהקים לא צריכים לעמוד על שמירת הכסף ולהגן על האזרחים, על המיעוטים וכל הדברים שקושרים לדמוקרטיה".

הוא מזכיר את עמדתו העקרונית של בן-גוריון: "דוד בן גוריון סבר שהשירות הציבורי צריך להיות מקצועי ממלכתי ולא פוליטי. לכן לא משנה מי הרמטכ"ל או היועמ"ש - כי המחויבות שלנו למדינה. לכן לא תמיד כשמסתיימת הקדנציה מסתיימת גם הממשלה". לדברי מנדלבליט, יש חריג יחיד לכלל הזה: "מנכ"ל משרד ממשלתי - זה חריג כי זה משרת אמון של השר והשר יכול למנות מישהו שהוא משרת אמון שלו, כפוף לזה שיש לו תנאי סף וכישורים, אבל זה חריג לכלל".

"זה לא נכון ולא אמור להיות לגבי תפקידים אחרים, ולכן נקבעו תקופות כהונה קבועות ודרכי מינוי מסוימות בדיוק מהמקום הזה - שהתפיסה שהתפקידים האלה מקצועיים ולא פוליטיים".

”הפיכה משטרית בזמן מלחמה"

מנדלבליט מגדיר את המצב הנוכחי: "יש גם מלחמה וגם הפיכה משטרית ביחד, ואסור לשכוח שיש חטופים. מנסים לשנות את כללי היסוד של השיטה מקצה לקצה וזה מתכתב עם הרבה מאוד הצעות חוק שיש כל הזמן, פגיעה בתקשורת החופשית וכל הסממנים של דברים שיכולים להפריע לממשלה לשלוט באופן בלעדי - שזה סממן מובהק של משטר לא דמוקרטי".

״לא היה ולא נברא מעולם דבר כזה, הכל התחיל בינואר 2023 מהנאום של שר המשפטים ומאז אנחנו בתוך כל זה עם הפסקה לפרק זמן מסוים, אבל עכשיו הכל ממשיך בכל הכוח, כאילו אין יותר מלחמה ואין חטופים עכשיו יש גם מלחמה וגם הפיכה משטרית ביחד״.

בזמן שפועלים להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, תיקי האלפים המתנהלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעו לשיאם כאשר בימים אלו הוא מעיד בחקירתו הנגדית בתיקיו הפליליים ובמקביל מתקיימות חקירות ביטחוניות חמורות סביב מקורביו. מנדלבליט רואה בעיתוי חלק מהבעיה: "ראש הממשלה ״כביכול״ לא חלק ממהלכי החקיקה מטעם של כביכול ניגוד עניינים, אבל הממשלה שהוא בראשה טוענת שהיא לא בניגוד עניינים. אם לא טומנים את הראש בחול מבינים למה כל ההליכים האלה פסולים".

"כל הסיטואציה של החקירות המתנהלות וניהול ענייניו של ראש הממשלה היא קשה, היועמ״שית היא זאת שמקבלת את ההחלטות. ולכן," מסביר מנדלבליט. "בוודאי שאם היא תודח ימונה במקומה מישהו אחר שהממשלה תבחר בו והוא יקבל את ההחלטות בתיקים הללו כולל בתיקים של ראש הממשלה - זה דבר בעייתי שבלתי מתקבל על הדעת כשלעצמו".

בסיום, מנדלבליט חוזר ומדגיש: ״כל ההליך הזה נפסל כבר בשלב הראשוני בדרך, בפרוצדורה. אם הדחתה הייתה מובאת בפני ועדת האיתור, ״ועדת גרוניס״, כמו שזה אמור להיות, כל הטענות הללו היו נשמעות שם, כולל העיתוי ומה זה אומר. לא סתם הם לא רוצים להביא את זה בפני הוועדה - אני מניח שהם מבינים שהתוצאה לא תהיה התוצאה שהם רוצים להשיג. זה בדיוק מה שמעיד על כך שהניסיון לעשות שימוע היום היה למראית עין בלבד".