כמעט שש שנים חלפו מאז שתאונת עבודה שגרתית הפכה עבור חשמלאי רכב לרגע משנה חיים. בעודו מנסה לתקן נורה תקולה בגובה, ירד העובד מ"במת הרמה" – ונתפס בטבעת מתכת חדה שבלטה ממנה.
בעקבות הפציעה בידו הדומיננטית, תבע את מעסיקתו. באחרונה קבע בית משפט השלום בהרצליה: הפציעה נגרמה בשל רשלנות החברה, שעליה לשלם לו כ-400 אלף שקל כולל שכ"ט עו"ד והוצאות.
התביעה נסובה סביב פגיעה באצבעו של התובע, כבן 40 שעבד כחשמלאי רכב ונדרש לעלות על במת הרמה כדי לבצע עבודת תיקון. לפי גרסתו, בעת שירד מהבמה, אחז בידו הימנית במעקה לצורך יציבות, אך אצבעו נתפסה בטבעת מתכת מובנית בשלדת הבמה, סמוך לשרשרת ששימשה לסגירתה. כתוצאה מכך נגרם לו נזק ממשי, כולל כאב ועיוות באצבע, וכן מגבלות תפקודיות בעבודתו.
לטענת התובע, טבעת המתכת נותרה חשופה במשך זמן רב, ללא פקק או אמצעי אטימה, אף על פי שמקורית שימשה למוט סגירה שבפועל הוסר. במקום המוט, סגרו העובדים את הבמה באמצעות שרשרת.
לדבריו, רק לאחר התאונה איטמה החברה את הפתח ויישמה את אמצעי הבטיחות הנדרשים. המעסיקה, לדבריו, לא הזהירה אותו מפני הסיכון, לא הדריכה אותו כראוי ולא דאגה לבטל את המפגע מבעוד מועד, אף שיכלה לעשות כן בקלות ובעלות זניחה.
מנגד טענו הנתבעות, החברה המעסיקה וחברת הביטוח שלה, כי הבמה נרכשה כפי שהיא, ללא שינוי מבני שביצעו בה. לטענתן, היא נבדקה על ידי בודק חיצוני ונמצאה תקינה, ולא הייתה סיבה לצפות את התאונה. עוד טענו כי העובד עצמו התרשל, בכך שדחף את אצבעו אל הטבעת באופן לא סביר, בניגוד להנחיות הבטיחות והכשרתו המקצועית. לדבריהן, מדובר היה ב"תאונה של ילד", שהתובע אחראי לה בעצמו.
התרשלות בהכשרת סביבת העבודה
השופטת חן מאירוביץ דחתה את עמדת הנתבעות מכל וכל. לדבריה, החברה התרשלה בהכשרת סביבת העבודה, ובכך שלא הסירה או אטמה את רכיב המתכת המיותר בבמה. "כאשר סגירתה בוצעה באמצעות שרשרת, סבורני כי היה על המעסיקה לפעול לאיטום הטבעות או הסרתן, משעה שהן לא שימשו עוד לצורך סגירת הבמה ושימשו רק כמכשול מסוכן", כתבה.
עוד ציינה השופטת כי ניסיונות הנתבעות לטעון שהתובע אחז בטבעת "מרצונו החופשי" אינם מקובלים עליה. "עצם ירידת התובע מהבמה שהינה לפחות בגובה של כ־50 ס"מ, הצריכה אותו מטבע הדברים לאחוז בדבר מה בשוליה", הבהירה. "הטבעת בה נתפסה אצבעו מוקמה בפינה, הייתה בצבע זהה לזה של הבמה וקשה היה לראותה... אין מדובר בנטילת סיכון בלתי מחושב או ברשלנות של ממש, אלא בהתנהלות סבירה במסגרת תנאי עבודתו".
השופטת גם מתחה ביקורת על דרך התנהלות החברה לאחר התאונה: "המעסיקה לא הדריכה את התובע כראוי, לא דיווחה על התאונה למשרד העבודה, והשאירה ברשותה טופס בל/250 וכל זאת למרות שהפנימה את כישלונה בזמן אמת". היא הוסיפה כי החברה לא הביאה עדים שהיו יכולים לשפוך אור על הנסיבות ואף לא הציגה מסמכים שיכלו לתמוך בגרסתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו