"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיס ברזל פתוח בבמת הרמה פצע חשמלאי: החברה תפצה ב־400 אלף שקל

העובד כבן 40 נפצע בידו הדומיננטית , בעת שירד מהבמהואצבעו נתפסה בטבעת מתכת מובנית בשלדת הבמה • לטענת התובע, טבעת המתכת נותרה חשופה במשך זמן רב, ללא פקק או אמצעי אטימה • בית המשפט קבע כי הפציעה נגמרה מרשלנות

,עודכן
0השמעה
חשמלאי. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

כמעט שש שנים חלפו מאז שתאונת עבודה שגרתית הפכה עבור חשמלאי רכב לרגע משנה חיים. בעודו מנסה לתקן נורה תקולה בגובה, ירד העובד מ"במת הרמה" – ונתפס בטבעת מתכת חדה שבלטה ממנה.

בעקבות הפציעה בידו הדומיננטית, תבע את מעסיקתו. באחרונה קבע בית משפט השלום בהרצליה: הפציעה נגרמה בשל רשלנות החברה, שעליה לשלם לו כ-400 אלף שקל כולל שכ"ט עו"ד והוצאות.

אמבולנס (אילוסטרציה),צילום: יהושע יוסף

התביעה נסובה סביב פגיעה באצבעו של התובע, כבן 40 שעבד כחשמלאי רכב ונדרש לעלות על במת הרמה כדי לבצע עבודת תיקון. לפי גרסתו, בעת שירד מהבמה, אחז בידו הימנית במעקה לצורך יציבות, אך אצבעו נתפסה בטבעת מתכת מובנית בשלדת הבמה, סמוך לשרשרת ששימשה לסגירתה. כתוצאה מכך נגרם לו נזק ממשי, כולל כאב ועיוות באצבע, וכן מגבלות תפקודיות בעבודתו.

לטענת התובע, טבעת המתכת נותרה חשופה במשך זמן רב, ללא פקק או אמצעי אטימה, אף על פי שמקורית שימשה למוט סגירה שבפועל הוסר. במקום המוט, סגרו העובדים את הבמה באמצעות שרשרת.

לדבריו, רק לאחר התאונה איטמה החברה את הפתח ויישמה את אמצעי הבטיחות הנדרשים. המעסיקה, לדבריו, לא הזהירה אותו מפני הסיכון, לא הדריכה אותו כראוי ולא דאגה לבטל את המפגע מבעוד מועד, אף שיכלה לעשות כן בקלות ובעלות זניחה.

מנגד טענו הנתבעות, החברה המעסיקה וחברת הביטוח שלה, כי הבמה נרכשה כפי שהיא, ללא שינוי מבני שביצעו בה. לטענתן, היא נבדקה על ידי בודק חיצוני ונמצאה תקינה, ולא הייתה סיבה לצפות את התאונה. עוד טענו כי העובד עצמו התרשל, בכך שדחף את אצבעו אל הטבעת באופן לא סביר, בניגוד להנחיות הבטיחות והכשרתו המקצועית. לדבריהן, מדובר היה ב"תאונה של ילד", שהתובע אחראי לה בעצמו.

התרשלות בהכשרת סביבת העבודה

השופטת חן מאירוביץ דחתה את עמדת הנתבעות מכל וכל. לדבריה, החברה התרשלה בהכשרת סביבת העבודה, ובכך שלא הסירה או אטמה את רכיב המתכת המיותר בבמה. "כאשר סגירתה בוצעה באמצעות שרשרת, סבורני כי היה על המעסיקה לפעול לאיטום הטבעות או הסרתן, משעה שהן לא שימשו עוד לצורך סגירת הבמה ושימשו רק כמכשול מסוכן", כתבה.

עוד ציינה השופטת כי ניסיונות הנתבעות לטעון שהתובע אחז בטבעת "מרצונו החופשי" אינם מקובלים עליה. "עצם ירידת התובע מהבמה שהינה לפחות בגובה של כ־50 ס"מ, הצריכה אותו מטבע הדברים לאחוז בדבר מה בשוליה", הבהירה. "הטבעת בה נתפסה אצבעו מוקמה בפינה, הייתה בצבע זהה לזה של הבמה וקשה היה לראותה... אין מדובר בנטילת סיכון בלתי מחושב או ברשלנות של ממש, אלא בהתנהלות סבירה במסגרת תנאי עבודתו".

השופטת גם מתחה ביקורת על דרך התנהלות החברה לאחר התאונה: "המעסיקה לא הדריכה את התובע כראוי, לא דיווחה על התאונה למשרד העבודה, והשאירה ברשותה טופס בל/250 וכל זאת למרות שהפנימה את כישלונה בזמן אמת". היא הוסיפה כי החברה לא הביאה עדים שהיו יכולים לשפוך אור על הנסיבות ואף לא הציגה מסמכים שיכלו לתמוך בגרסתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר