העליון מחק תביעה של ספקית הגז "סופר אנ.ג'י" נגד המדינה: "ידעה מראש על הסיכונים"

בית המשפט העליון מחק היום (חמישי) על הסף את תביעתה של ספקית הגז סופר אנ.ג'י מקבוצת שפיר נגד המדינה. סופר אנ.ג'י טענה כי תנאי המכרז שבו זכתה ב-2009 לא התקיימו. בית המשפט קיבל בכך את בקשת רשות הערעור שהגיש מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות.

התביעה, על סך של כ- 202 מיליון שקל, עוסקת במכרז שפורסם בשנת 2007 להקמה והפעלה של רשת חלוקת גז טבעי באזור המרכז כמונופול אזורי, שבו זכתה חברת סופר אנ.ג'י. לאחר כ-15 שנים, טענה סופר אנ.ג'י שכישלון הפרויקט, נבע מהתנהלות המדינה.

המדינה, באמצעות עו"ד לימור פלד, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ובליווי היועצים המשפטים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, עו"ד צחי בר ציון ועו"ד עדי גואטה קורן, טענה, בין היתר, שהתביעה היא ניסיון של החברה לשנות את תנאי המכרז בדיעבד, על אף שבעת הזכייה במכרז קיבלה סופר אנ.ג'י על עצמה את הסיכויים והסיכונים יחד.

במסגרת פסק הדין קבע שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב שיש לקבל את הערעור ולסלק את תביעת סופר אנ.ג'י על הסף. לדבריו, חברת סופר אנ.ג'י פעלה בחוסר תום לב וכרכה יחד שורה ארוכה של פעולות והחלטות שהתרחשו במהלך 15 השנים.

נוסף, הדגיש כי סופר אנ.ג'י הגישה בג"ץ בנושא בעבר כנגד החלטת מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, משה גראזי, לחלט לה ערבות וחזרה בה, ובתביעה זו ניסתה לשפר את תביעתה הקודמת. עוד קבע השופט כי המדינה לא נדרשה לצפות את הנזק שנגרם לחברה עקב התנהלותה.

במקרה זה, לדבריו, הטלת אחריות על המדינה עלולה להוביל להרתעת יתר ופגיעה באינטרס הציבורי.

השופט כבוב התייחס גם לעמדת המדינה, כשהתנהלות החברה, ובפרט של בעלי מניותיה ושל הנהלתה (קבוצת שפיר), אינה מתיישבת עם טענותיה בכתב התביעה. זאת כי אותם בעלי מניות וההנהלה בחרו מספר שנים לאחר שהחברה זכתה במכרז להתמודד במכרז דומה באזור אחר, כאשר היו מודעים לשינויים במשק הגז הטבעי.

עוד ציין בפסק הדין שחברת סופר אנ.ג'י היא גוף מתוחכם שנכנס ביודעין למערכת הסכמית אשר הקצתה את הסיכויים והסיכונים בין הצדדים באופן ברור ומחושב, אשר מעצים את החשש שתכליתה של התביעה היא שיפור עמדות למשא ומתן ושיפור תנאי המכרז בדיעבד, וכי פעילותה של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות נעוצה, בין היתר, בשאיפתה הראויה לקידום משק הגז הטבעי בישראל ולטייבו. שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הצטרף לדבריו והוסיף כי ניסוח התביעה ניסה ליצור טענת זכות מעורפלת, שאין לה בסיס משפטי אמיתי.