הייעוץ המשפטי לממשלה החל בעבודה על גיבוש הצעת חוק ליישום המלצות הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות בשוטרים (מח״ש). במכתב שנשלח השבוע לשר המשפטים יריב לוין, מודיע שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומנהל מערך ייעוץ וחקיקה, ומי שהתנגד להמלצות הוועדה, כי החלה בחינה ראשונית של אפשרויות יישום דו"ח הצוות לבחינת מח״ש.
יריב לוין בעצרת מול ביהמש העליון נשים סוף לעריצות // רואים את הקולות
המכתב מגיע כתגובה למכתב קודם שהועבר מטעם לוין שבו הוא מבקש מהייעוץ המשפטי להתחיל לקדם נוסח של הצעת חוק בהתאם למסקנות הוועדה.
המכתב מבהיר כי "לאור הסוגיות שפורטו לעיל שלא הוכרעו על-ידי הצוות, והיות המודל תקדימי וייחודי, העבודה הנדרשת היא מורכבת, בלשון המעטה". אפק מוסיף שהעבודה "תעשה במהירות המרבית, אך לא ניתן להשלימה, באופן ריאלי, בפרק הזמן שבו נקב" שר המשפטים.
במכתב נטען כי הסיבה לכך היא שגיבוש הצעת החוק "מחייב המשך עבודת מטה שתיתן מענה לסוגיות שלא הוכרעו במסגרת עבודת הצוות", מכיוון ש"קיימים פערים מהותיים אותם הכרח להשלים".
אפק מדגיש כי בשל העובדה ש"אין מודל מקביל בעולם לזה שהוצע בדעת הרוב של הצוות", נדרשת "חקיקה תקדימית ליצירת מודל ייחודי". עוד התבקש שר המשפטים למנות נציג "בדחיפות" לעבודת מטה מואצת שתכלול נציגים ממשטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים.
סוגיות שטרם נפתרו
המכתב מפרט סדרה של בעיות שהוועדה השאירה פתוחות. הבעיה המרכזית היא שהמודל הרצוי להקמת יחידה עצמאית שאינה כפופה למשרד ממשלתי לא קיבל מענה בדו"ח.
אפק מציין שהגוף העצמאי האחר שהוזכר בדו"ח הוא מבקר המדינה, אבל "הסדר חקיקתי שאינו רלוונטי בהקשרנו". הוועדה לא הצביעה על מודלים נוספים, "וזאת במצב בו אין מודל מקביל בעולם". וכן כי נדרש למצוא מבנה ארגוני שביטיח את עצמאותם המקצועית של גורמי היחידה בביצוע תפקידם והפעלת סמכויותיהם וימנע הטיה פוליטית.
פער נוסף שעלה במכתב נוגע לאופן מינוי מנהל מח”ש, שכן עמדת הרוב בוועדה פירטה על מנגנון מינוי קונקרטי אלא רק נכתב כי יש להבטיח "מנגנון בלתי תלוי העומד באמות המידה הנדרשות להבטחת עצמאות, שקיפות, אמון ציבורי ויעילות כדוגמת ועדה ציבורית וכו'".
בעיה נוספת היא הצורך לקבוע הסדרים חקיקתיים שיבטיחו אי תלות במשטרת ישראל בתחומים כמו זיהוי פלילי, מעבדת נשק, קורסים והסמכות וגישה למערכות מידע. המכתב מציין שצריך לבחון גם את "ההיתכנות של הקמת יחידות מקבילות ועצמאיות ממשטרת ישראל בתחומים אלו".
השלכות תקציביות וארגוניות
המכתב מעלה גם שאלות מעשיות נוספות. יש להבהיר מאיפה יגיעו מקורות התקציבים להגדלת מצבת כוח האדם והמשאבים במח"ש לנוכח הרחבת סמכויותיה ומשימותיה. זה כולל טיפול בעבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר והגדרת מח"ש כיחידה מבצעית.
סוגיה נוספת היא ממשקי העבודה בין מח"ש כגוף המתכלל של תלונות שוטרים לבין משטרת ישראל. במקרים של "חקירות מתנגשות" בין חקירה המתנהלת בפרקליטות לבין חקירה המתנהלת במח"ש, המלצת הוועדה היא שהגופים "יידברו ביניהם לצורך הכרעה בסוגיה". אפק מציין שלשם כך נדרשת הסדרת מנגנון וקביעת אמות מידה.
כזכור, מסקנת דו״ח הוועדה הציבורית בעניין מח״ש שפורסם באפריל האחרון הייתה כי יש להעביר את המחלקה לחקירות שוטרים הכפופה היום לפרקליטות המדינה ולפרקליט המדינה לגוף עצמאי ההמלצה התקבלה בניגוד לעמדת המיעוט של הייעוץ המשפטי, וחבר צוות הוועדה שרון אפק.
חברי הוועדה היו מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, השופטים המחוזיים בדימוס עודד מודריק ודוד רוזן, הסנגורית הארצית ענת מייסד כנען והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו