שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אילן דפדי במחוז תל אביב מחק השבוע בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכום חסר תקדים של 3.8 מיליארד שקל שהוגשה נגד ארבע קופות החולים בישראל, וקבע כי עורך הדין המייצג אינו מתאים לשמש כבא כוח מייצג בהליכים מסוג זה.
ההחלטה הדרמטית הגיעה לאחר שהתגלה כי עורך הדין הסתמך על כלי בינה מלאכותית והציג בפני בית המשפט פסקי דין וציטוטים שאינם קיימים במציאות.
התובענה הוגשה על ידי עמותת מהל"ה - מטה המאבק למען הילדים נגד קופת חולים כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים לאומית וקופת חולים מאוחדת. המבקשים טענו כי קופות החולים הפרו את חובתן לספק שירותי בריאות נפש בקהילה ללא תשלום, וכי בעקבות כך נגרם נזק משמעותי לאלפי מבוטחים שנאלצו להמתין זמן ממושך לטיפול או לא קיבלו אותו כלל.
במסגרת התובענה נטען כי "מבוטחים נאלצו להמתין עקב עיכוב בלתי סביר בשירותי בריאות הנפש המגיעים להם בהתאם לסעיף 3 (ד) לחוק הבריאות הממלכתי תשנ"ד -1994 הכלולים בסל הבריאות". לטענת התובעים, ברוב המקרים הם לא קיבלו שירותים אלה, אם בשל הטעייתם לחשוב שהשירות המגיע להם הוא במסגרת שירותי השב"ן העולים כסף, ואם בשל העדר שירותים זמינים.
השופט דפדי קבע כי הבקשה הוגשה בחריגה מהיקף העמודים הקבוע בתקנות, בניגוד להחלטתו הקודמת מחודש דצמבר 2024 שדחתה בקשה לחריגה מההיקף. "יש ממש בטענת המשיבה כי בצירופו יש לראות כניסיון לעקוף את מגבלת העמודים שנקבעה בתקנות ואת החלטתי מיום 9.12.2025 שדחתה את בקשת המבקשת לאפשר לה חריגה מההיקף שנקבע בתקנות", כתב השופט.
הבעיה החמורה ביותר התגלתה כאשר קופת חולים כללית עתרה לסילוק התובענה על הסף וטענה כי תגובת המבקשת כוללת הפניות לפסקי דין שאינם קיימים. בבדיקה שנערכה התגלה כי כל ההפניות להחלטות שיפוטיות שהובאו בתגובה היו שגויות. "כל ההפניות להחלטות שיפוטיות שהובאו בגדרי התשובה- כולן שגויות. אין בנמצא אף הפניה אחת שהיא נכונה ורלוונטית לנטען בתשובה", נכתב בבקשת הסילוק.
כך למשל, בעניין הרשקוביץ אליו הפנתה המבקשת, אכן מתנהל תיק כזה אולם אין בנמצא החלטה שניתנה בגדרי אותו הליך בעניין נספחים מקצועיים. אשר לפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ע"א 3456/13 נוברטיס, עיון במאגרים משפטיים גילה שאין הליך שמספרו כאמור שחברת נוברטיס היא צד לו.
עורך הדין נטל "אחריות מלאה על השגגה שנפלה בציטוטי הפסיקה", וטען כי "הטעות נבעה מהסתמכות בתום לב על מאגר משפטי מוכר מבלי שעלה על דעתנו כי עשויים להופיע בו מראי מקום משובשים". הוא אף הציע לשלם הוצאות אישיות בסך של 5,000 שקל.
השופט דפדי לא השתכנע בהסבר. הוא קבע כי "לא איתרה בתיק בית המשפט את הודעת העדכון המפורטת שהמבקשת טענה כי הגישה ביום 20.3.2025" וכי "התברר כי לא נפלה כל טעות בהפניית המשיבה לפסיקה בעניין ליטבינוב". יתר על כן, אף לאחר שהמבקשת טענה כי הוטמעו במשרד נהלי עבודה חדשים וקפדניים, התגלו שוב הפניות שגויות במסמכים שהוגשו לאחר מכן.
בפסק הדין הפנה השופט לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בעניין השימוש בבינה מלאכותית. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה בבג"ץ מפברואר השנה כי "מכל מקום, בארגז הכלים השיפוטי מצויים כלים משפטיים ההולמים התמודדות עם כתב בית-דין מטעה" וכי "אין זו זכות אלא חובה" לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו.
השופט סולברג הוסיף באותה עת כי "אף אם חידוש הוא שנתחדש (גם) בבית המשפט, שכן הפניה למקורות משפט שאינם קיימים הריהי מן הדברים ש'לא שיערום אבותינו' -- אין מדובר בתופעה החורגת ממידות הכלים המצויים זה מכבר באמתחתנו". הוא הזהיר כי "מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מותרים ועומדים'; התגובה השיפוטית -- תשתנה בהתאם".
בהחלטתו הסופית קבע השופט דפדי כי "נוכח הגשת הבקשה לאישור בהיקף החורג מהקבוע בתקנות תוך הפרת החלטתי מיום 9.12.2024; נוכח הגשת תשובה לבקשה לסילוק על הסף הכוללת הפנייה לפסיקה שאינה קיימת; לאחר שחרף הטענה כי הוטמעו במשרד בא כוח המבקשת נהלי עבודה חדשים וקפדניים, התגלו שוב הפניות שגויות המלמדות כי לא תוקנו הליקויים בדרך העבודה, אני מורה על מחיקת בקשת האישור כפי המבוקש".
בנוסף, השופט קבע כי עורך הדין "אינו מתאים לשמש בא כוח מייצג בהליך זה או בהליך מעין זה שיוגש תחתיו". המבקשת חויבה לשלם לכל אחת מקופות החולים הוצאות בסך של 10,000 שקל, ועורך הדין חויב בהוצאות אישיות של 5,000 שקל לטובת קופת חולים כללית ועוד 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
השופט הוסיף כי מחיקת הבקשה אינה מונעת מכל חבר בקבוצה להגיש בקשה דומה במסגרת הליך חדש, אך המליץ כי "טרם הגשתה של בקשה כאמור, תיעשה על ידו בחינה יסודית בדבר התאמתה של התובענה להתברר במסגרת תובענה ייצוגית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו