הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בעניין הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. מיד עם קבלת האישור, פנה השר לוין לוועדת השרים בעניינה לצורך קיום שימוע לפני ההדחה - צעד שמקדם את ההחלטה בצורה דרמטית לאחר שהקואליציה לא הצליחה להקים את ועדת האיתור הציבורית-מקצועית.
שר המשפטים יריב לוין בכנסת: "היועמ"שית הופכת את עצמה למושלת" // ערוץ הכנסת
ההחלטה מגלגלת קדימה את תוכנית לוין להדחת היועמ"שית חרף חוות דעתה, במסלול מהיר שעלול לאפשר את הדחתה תוך ימים ספורים. השר פנה לוועדה כבר עם בקשה לדון בהדחת היועמ"שית, וזאת לאחר שהביע ביום רביעי שעבר את כוונתו להעלות הצעת החלטה שתאפשר הדחתה ללא התייעצות עם ועדת האיתור.
במהלך הדיון בישיבת הממשלה אמרה השרה מאי גולן: "מול קמפיין ההפחדה של צבא הקפלניסטים והתקשורת בשירות האופוזיציה - לנו יש את צבא העם: רוב רובם של אזרחי ישראל, שלא יסלחו לנו ולא יקבלו שום תירוצים אם לא נדע למשול". גולן הוסיפה כי "אנחנו לא צריכים לפחד מהתנגשות חזיתית מול דיקטטורת הבג"ץ שמנסה להלך עלינו אימים, אנחנו חייבים לפעול בהתאם כדי להחזיר את אמון העם במוסדות השלטון". לדבריה, "גם רבים ממחנה השמאל יודעים שאי אפשר לעבור עוד על סדר היום מול העריצות המשפטית, שהתחילה לעלות לתודעה במאבק במסתננים - אבל נוגעת היום בכל נושא ונושא במדינת ישראל".
עתירה ראשונה לבג"ץ
בהמשך להחלטה, משמר הדמוקרטיה הישראלית הגיש היום עתירה בהולה לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת הממשלה המשנה את הכללים להפסקת כהונת היועצת המשפטית לממשלה. בהתאם לתיקון שאושר, הממשלה תהיה פטורה מפנייה לוועדת האיתור בראשות השופט אשר גרוניס, ובמקום זאת תדון בהצעת שר המשפטים ועדת שרים בראשות השר עמיחי שיקלי.
בעתירה מתבקש בג"ץ גם לבטל את הקמת ועדת השרים ולהחזיר את הליך הדחת היועצת לידיה של ועדת גרוניס. בעתירה נטען כי כמו במקרה של החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר, גם במקרה הנוכחי דבקו בהחלטת הממשלה פגמים עמוקים הסותרים את יסודות המשפט המינהלי וההופכים את ההחלטה לבלתי חוקית.
לטענת העותרים, ההחלטה התקבלה בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית וללא עבודת מטה, ללא חוות דעת משפטית, משיקולים זרים, ותוך שהתיקון פוגע בעצמאותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה ומהווה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק.
מסלול מהיר במקום ועדת שמגר
השינוי המוצע סוטה מהכללים שנקבעו על בסיס המלצות ועדת שמגר שבחנה בזמנו את דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה אימצה את עקרונותיה של ועדת שמגר בשנת 2000 וקבעה כי היועץ המשפטי לממשלה ימונה מבין מועמדים שיוצעו על ידי ועדה מקצועית-ציבורית, וכי הממשלה רשאית להפסיק כהונתו רק באותו האופן שבו מינתה אותו.
לפי הצעת לוין, ועדת השרים תקיים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה ותביא את המלצתה בשאלת הדחת היועצת בפני הממשלה, אם מצאה כי מתקיימות אחת או יותר מארבע העילות המאפשרות הדחה של היועצת. במקרה שהממשלה לא תתייעץ עם הוועדה הציבורית-מקצועית, ההחלטה על הדחה תצטרך לעבור ברוב של לפחות 75% מהשרים.
הוועדה המיוחדת שתוקם תעמוד בראשותו של השר עמיחי שיקלי, ותכלול את השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.
הצורך בשינוי המנגנון נבע מכך שהקואליציה לא הצליחה להקים את ועדת האיתור. כיום הוועדה לא מאוישת במלואה - הקואליציה לא מצליחה לבחור נציג מטעמה לאור המשבר עם החרדים, ושרי משפטים ויועצים משפטיים לשעבר סירבו ליטול חלק בהליך.
נימוקי לוין ואתגרים משפטיים
לוין מנמק את ההצעה בכך ש"בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצרכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת".
רק לאחרונה הביעה היועמ"שית את התנגדותה להצעת חוק בעניין מינויים בחברות ממשלתיות, בחזית נוספת בינה לבין הממשלה. בהרב-מיארה התנגדה להצעת חוק של ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד) שביקשה לבטל את החובה לבדוק זיקה פוליטית של מועמדים לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות.
עילות פיטורי היועמ"שית כוללות ארבע אפשרויות: אי-כשירות לתפקיד, חקירה פלילית, מעשה שאינו הולם את המעמד וחילוקי דעות מהותיים וממושכים עם הממשלה.
גורם בממשלה מסר כי יש רוב שתומך בהצעתו של לוין. יחד עם זאת, ניתן להניח כי ככל שההחלטה תעבור היא תגיע לפתחו של בג"ץ בימים הקרובים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו