כשעובד חברת החשמל הגיע לנתק את החשמל מדירה חייב, הוא לא יכול היה לדמיין שבתוך דקות ספורות יימצא עצמו מכוסה דם, מתלונן על תקיפה אלימה במוט ברזל. אבל האם זה באמת מה שקרה? באחרונה, בית המשפט החליט שהתשובה לא ברורה דיה לכך וזיכה את הנאשם מתקיפה.
על פי כתב האישום, הגיע עובד חברת חשמל, לדירה כדי לנתק את החשמל עקב חוב. לטענת התביעה, לאחר ביצוע הניתוק יצא הנאשם מהבית, ניגש למתלונן והכה אותו באמצעות מוט ברזל בראשו ובגופו, ואף נגח במצחו תוך שאמר "אני שלוותה, אני אגמור אותך". עוד נטען כי הנאשם נטל את משקפי הראיה ומפתחות הרכב של המתלונן. המתלונן פנה למחלקה לרפואה דחופה שם נמצא כי סובל מנפיחות קלה מעל הגבה וחבלה מלחיצה בזרוע.
מצד הנאשם הוכחשו כל האישומים. הוא טען כי "הנאשם הודה שהיה מפגש בינו לבין המתלונן, ובעקבות ויכוח על ניתוק החשמל, שלדברי הנאשם נעשה בטעות, המתלונן תקף אותו". לגרסתו, הוא מכחיש מכל וכל כי איים על המתלונן או שתקף אותו באמצעות מוט ברזל.
השופט אביב שרון ציין בפסק הדין כי לאחר בחינת מכלול הראיות, "השתכנעתי שאכן התרחש אירוע אלים בין הנאשם למתלונן, ואולם התשתית הראייתית שנפרשה לפני מטעם המאשימה אינה מספקת על מנת שניתן יהיה לקבוע מסמרות, מעבר לספק סביר כנדרש בהליך הפלילי".
בית המשפט מצא סתירות מהותיות בגרסת המתלונן. כך, למשל, בבית המשפט העיד המתלונן שהנאשם תפס אותו בשתי ידיו ולקח לו את המשקפיים ומפתחות הרכב - פרטים שלא נאמרו כלל בהודעותיו במשטרה. עוד נמצא כי בעוד שבבית המשפט טען שהוכה במוט ברזל בראשו ובגופו, בהודעותיו במשטרה אמר שהוכה בגופו ובגבו בלבד.
סתירה נוספת נמצאה ביחס להתנהלותו של העובד לניתוק החשמל. במשטרה ובחקירה הראשית העיד שהגיע וניתק ישירות, אולם בחקירה הנגדית טען לראשונה שדפק בדלת דירת הנאשם טרם הניתוק, ולאחר מכן שינה גרסה וטען שהניח פתק על הדלת.
בית המשפט גם מצא אי-התאמה בין החבלות שנמצאו על גופו של המתלונן לבין התיאור הדרמטי של האירוע. כפי שציין השופט: "המתלונן עצמו מודה בפה מלא ש'האגרופים' לא הותירו סימנים על גופו ובעת שהגיש תלונה במשטרה לא אותרו ולא תועדו כל סימני חבלה בגופו או בראשו".
השופט שרון אף ציין מחדלי חקירה ובראשם העלמותו של מוט הברזל - כלי התקיפה הנטען. "אין חולק שהיה מוט ברזל באירוע... ואף הוצג לנאשם במהלך חקירתו במשטרה, עם זאת, מוט הברזל נעלם כליל, לא תועד בשום שלב במהלך החקירה המשטרתית", קבע השופט. עוד נמצא כי למרות שהמתלונן טען ששכן מבוגר הגיע והפריד בינו לבין הנאשם, לא נעשה כל ניסיון לאתר את השכן ולגבות ממנו עדות. כמו כן, הנאשם לא נחקר לגבי חלק ניכר מגרסת המתלונן ולא עומת עם ראיות מהותיות בתיק.
מנגד, גם גרסת הנאשם לא הייתה חפה מבעיות. הנאשם טען כי המתלונן הוא שתקף אותו במוט ברזל, נגח בפניו ובעט בקרסולו, אך כפי שציין השופט: "טענתו לפיה הותקף על ידי המתלונן... אינה נתמכת בקיומן של חבלות על גופו". בסופו של דבר, קבע השופט שרון: "אין בידי להעדיף גירסה אחת על פני רעותה, ואין בידי לקבוע מסמרות באשר לאופן התרחשות האירוע מושא כתב האישום, ונותר בלבי ספק סביר באשר לחלקו המדויק של הנאשם בו, ספק שהנאשם יהנה ממנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו