המסלול המהיר: השר לוין מקדם החלטת ממשלה להדחת היועמ"שית תוך כמה ימים

בהמשך לפרסום ב"ישראל היום" בשבוע שעבר לפיו הקואליציה מתקשה בהקמת ועדת האיתור שתדון בהדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הודיע היום (רביעי) שר המשפטים יריב לוין כי יעלה לישיבת הממשלה הקרובה הצעת החלטה שתאפשר הדחתה של היועצת ללא התייעצות עם ועדת האיתור הציבורית-מקצועית.

אם תתקבל, הצעתו הדרמטית של לוין עשויה לאפשר את הדחתה של מיארה תוך ימים ספורים. לפי ההצעה, ועדת השרים תקיים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה ותביא את המלצתה בשאלת הדחתה, וזאת אם מצאה הוועדה כי מתקיימות אחת או יותר מהעילות המאפשרות הדחה של היועצת. עוד מוצע, כי במצב זה תוכל הממשלה ברוב של 75% מחבריה להוביל להדחתה, מבלי לכנס את הוועדה הציבורית-מקצועית.

סטייה מוועדת שמגר

השינוי המוצע סוטה מהכללים שנקבעו על בסיס המלצות ועדת שמגר שבחנה בזמנו את דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה אימצה את עקרונותיה של ועדת שמגר בשנת 2000 וקבעה כי היועץ המשפטי לממשלה ימונה מבין מועמדים שיוצעו על ידי ועדה מקצועית-ציבורית, וכי הממשלה רשאית להפסיק כהונתו רק באותו האופן שבו מינתה אותו, כלומר לאחר התייעצות עם ועדת האיתור.

לפי המנגנון הקיים, הנושא מובא בכתב על ידי שר המשפטים לפני הוועדה, שמקיימת התייעצות לפני הבאתו לממשלה.

לפי הכללים הנוכחיים, הוועדה המקצועית-ציבורית כוללת חמישה חברים: שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שר משפטים או יועץ משפטי לשעבר, חבר כנסת, עורך דין ואיש אקדמיה. אלא שכיום הוועדה לא מאוישת במלואה - הקואליציה לא מצליחה לבחור נציג מטעמה לאור המשבר עם החרדים, ושרי משפטים ויועצים משפטיים לשעבר סירבו ליטול חלק בהליך.

בהחלטת הממשלה שהגיש לוין נכתב כי "כלל שרי המשפטים לשעבר והיועצים המשפטיים לממשלה לשעבר, גילו את עמדתם ביחס לעניין או ביחס לממשלה, באופן שמציב קושי גדול בפני בחירת חבר ועדה אשר יוכל לעסוק בנושא ללא פניות".

נדרש: רוב של 75% מהשרים

כעת מוצע לשנות את הסדר כך שתחילה הנושא יובא בפני ועדת שרים שתבחן אם מתקיימות עילות להדחה ותיתן ליועץ המשפטי הזדמנות להשמיע את דברו. השינוי יאפשר לממשלה להתייעץ עם ועדת האיתור רק אם תרצה בכך. במקרה שהממשלה לא תתייעץ עם הוועדה, ההחלטה על הדחה תצטרך לעבור ברוב של לפחות 75% מהשרים, כך מוצע.

מוצע כי ועדת השרים המיוחדת תוקם בראשותו של השר עמיחי שיקלי, שתכלול גם את השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי. ככל שההצעה תתקבל, ניתן יהיה להדיח את היועצת המשפטית תוך ימים ספורים.

לוין מנמק את ההצעה בכך ש"בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצרכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת".

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, לוין ניסה בשבועות האחרונים לכנס ישיבה של ראשי הקואליציה כדי להגיע להסכמות בעניין נציג הכנסת לוועדת האיתור, אולם הניסיונות נתקלו במבוי סתום - החרדים סירבו להשתתף בדיון, בשל חרם ההצבעות שהם מנהלים בעקבות חוק הגיוס. משלוין לא הצליח בדרך הזו - כעת הוא מנסה בדרך אחרת.

רק לאחרונה הביעה היועמ"שית את התנגדותה להצעת חוק בעניין מינויים בחברות ממשלתיות, בחזית נוספת בינה לבין הממשלה. בהרב-מיארה התנגדה להצעת חוק של ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד) שביקשה לבטל את החובה לבדוק זיקה פוליטית של מועמדים לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות.

לדבריה, הצעת החוק עשויה להוות "פגיעה קשה בטוהר המידות" ו"הסגה לאחור" שתוביל למינויים מטעמים פוליטיים גרידא במקום על בסיס כישורים. היועמ"שית טוענת שגם כיום מתמנים בעלי זיקה פוליטית לאחר בדיקה מתאימה.

בנוסף, גורם בממשלה מסר ל"ישראל היום" כי יש רוב שתומך בהצעתו של לוין. יחד עם זאת, ניתן להניח כי ככל שההחלטה תעבור היא תגיע לפתחו של בג"ץ בימים הקרובים.

על פניו ההצעה עלולה לעורר שאלות משפטיות, שכן במרץ האחרון הממשלה הצביעה פה אחד על הדחתה של מיארה, כעת מוצע מנגנון הצבעה עם רוב מיוחס של 75% מהשרים - אך הוא לא רלוונטי כאשר ידוע מראש ש-100% תומכים בהדחתה.

בנוסף, חלק ניכר בפסק הדין בעניינו של ראש השב"כ שניתן לאחרונה נגע לאופן שבו ניתן לשנות החלטת ממשלה עקרונית; בין היתר נקבע כי ממשלה רשאית לשנות את החלטותיה הקודמות אך רק כאשר מתקיימות נסיבות שמצדיקות את הסטייה, ובקביעת תקופת מעבר מינימלית ו"לא מתוך ניסיון להגיע לתוצאה מסוימת תוך 'סימון המטרה מסביב לחץ'", נכתב בעניינו של בר.

ארבע עילות לפיטורין

עילות פיטורי היועמ"שית כוללות ארבע אפשרויות: אי-כשירות לתפקיד, חקירה פלילית, מעשה שאינו הולם את המעמד וחילוקי דעות מהותיים וממושכים עם הממשלה.

הוועדה המכריעה שתוכל לקבוע את הדחתה מורכבת מ-5 חברים: שופט עליון, נציג פקולטות המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין, חבר כנסת מוועדת החוקה ושר משפטים לשעבר.