טעות טכנית של קלדנית בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הגיעה עד לנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. בפסק דין שניתן היום (שלישי), נדחה ערעור שעסק בשאלה: האם פרסום טיוטת פסק דין בטעות מקים עילה לפסלות שופט?
הסיפור החל בסכסוך משפחתי רגיל - זוג גרוש שהתדיין על שני רכבים שהיו רשומים על שם אביה של האישה. הבעל, ייצג את עצמו ללא עורכי דין, טען שהרכבים צריכים להיות רשומים על שם הזוג.
טיוטת פסק הדין פורסמה ״בשגגה״
שלושה ימים לפני דיון ההוכחות בהליך, טיוטת פסק הדין פורסמה במערכת ״נט המשפט״ כהודעת מזכירות. בטיוטה נדחתה התביעה והתובע חייב ב-20 אלף שקלים הוצאות. מה הבעיה? שבמועד הזה דיון ההוכחות עדיין לא התקיים.
כאשר הגיע יום הדיון, השופט איתי כץ, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אכן דחה את התביעה אך הפעם חייב את התובע בסכום גבוה יותר, 25 אלף שקלים. חודש לאחר מכן הבהיר בית המשפט כי טיוטת פסק הדין פורסמה ״בשגגה״ על ידי הקלדנית ונמחקה מהמערכת.
״בית המשפט מצר על אי-הנוחות שנגרמה לצדדים ככל שנגרמה", כתב בהחלטתו. בהמשך הפחית כץ את ההוצאות ל-20 אלף שקלים, בשל הטעות שנוצרה.
התובע טען במסגרת בקשה לפסילת שופט לבית המשפט העליון כי השופט כץ הגיע לדיון עם דעה מגובשת ולכן יש לפסול אותו.
השופט עמית הכיר במיוחדות המקרה, אך קבע שלא מדובר בעילה לפסילה. "גם לגופו של עניין, ומבלי להקל ראש בשגיאה שנפלה, איני סבור כי הערעור שלפניי מעלה עילת פסלות", כתב בפסק הדין. "הטעות שעליה הצביע המערער מהווה אמנם פגם, עם זאת, השאלה שיש לשאול היא אם פגם זה מקים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של בית המשפט 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'".
השופט עמית הבהיר כי "הכנת טיוטת פסק דין לא מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילה", וכבר נפסק כי "אין כל פסול בכך שבית המשפט יערוך טיוטה כזו טרם מתן פסק הדין ויכלול בה, בין היתר, את התרשמותו מהראיות ומטענות הצדדים שהובאו בפניו נכון לאותה עת". עוד קבע השופט כי הדרך הנכונה לטפל בהשגות על פסק הדין היא באמצעות הגשת ערעור ולא בדרך של בקשה לפסילת השופט מלדון בהליכים אחרים.
בנוסף, נקבע כי התובע איחר בהגשת בקשת הפסלות - הגיש אותה רק חודשיים וחצי לאחר שנודע על הטעות, בעוד שהחוק דורש הגשה מיידית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו