"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בטענה ל"שיקולים פוליטיים": הממשלה ביקשה דיון נוסף בעניין בג״ץ נציב שירות המדינה
עוד נטען במסגרת הבקשה, כי פסק הדין תולש מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי • "פסק הדין סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי"
בית המשפט הגבוה לצדק (ארכיון). צילום: יונתן זינגל // פלאש 90
כפי שפורסם ב"ישראל היום"

בטענה ל"שיקולים פוליטיים": הממשלה ביקשה דיון נוסף בעניין בג״ץ נציב שירות המדינה

עוד נטען במסגרת הבקשה, כי פסק הדין תולש מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי • "פסק הדין סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כפי שפורסם ב"ישראל היום":הממשלה הגישה היום (שלישי) בקשה לקיום דיון בעניין בג״ץ נציב שירות המדינה. במסגרת הבקשה, טוענת הממשלה כי בג״ץ יצר הלכה חדשה וחריגה העומדת בסתירה לפסיקה קודמת.

״פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר״,נכתב. עוד נטען כי ההחלטה ״רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטבים״

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יוצא נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה// ערוץ הכנסת


דיון נוסף בבג״ץ הוא הליך משפטי נדיר שבו מתבקש בית המשפט העליון לבחון מחדש את פסיקתו בהרכב גדול יותר של שופטים. עוד נטען במסגרת הבקשה כי פסק הדין תולש מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי.

ככל הנראה, מי שיכריע בבקשה יהיה השופט דוד מינץ, השופט הבכיר ביותר שלא דן בעתירות ולא השתתף בהרכב המקורי.

השופט דוד מינץ,צילום: אורן בן חקון

כזכור בג״ץ קבע כי כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי.
משמעות ההחלטה היא שנתניהו לא יהיה זה שיקבע מי יהיה הנציב, אלא יתקיים הליך תחרותי שממנו ייבחרו המועמדים, בדומה לוועדת איתור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו