"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

5 שנים למשפט נתניהו: כך נראה מהלך שגוי של הפרקליטות

במהלך שלב ההוכחות, הרכב השופטים יזם ישיבה והבהיר לפרקליטות, פה אחד: "אין לכם תיק שוחד". לא היתה זו הערת אגב, אלא קביעה מהותית

,עודכן
0השמעה
התמונה המפורסמת מיום משפטו הראשון, 24 במאי 2020. בסוף הגיע למשפט, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

משפטו הפלילי של רה"מ בנימין נתניהו מתנהל כבר יותר מחמש שנים, מבלי שנראה סיום באופק. מדובר באירוע חסר תקדים לא רק בשל זהות הנאשם, אלא בעיקר בשל האופן שבו בחרה המדינה לבנות את כתב האישום. תיק 4000, לשיטתי, הוא הדוגמה הבולטת למהלך שגוי של הפרקליטות.

התיק נסב סביב מערכת היחסים בין נתניהו לשאול אלוביץ', לשעבר בעלי בזק. על פי טענת המדינה, נרקמה עסקה פסולה שלפיה ראש הממשלה העניק לבזק הטבות רגולטוריות בתמורה לסיקור חיובי באתר "וואלה!".

כבר מתחילת הדרך, היה ברור לכל עורך דין פלילי שמכיר את גבולות עבירת השוחד כי הוכחת עסקה כזו, בתנאים שתיארה הפרקליטות, היא קשה עד בלתי אפשרית, ולא מצדיקה העמדה לדין בעבירה חמורה כל כך.

הפרקליטות לא הצליחה להוכיח שנתניהו דרש את הסיקור החיובי, או שהיה מודע לו בפועל. לא נמצא קשר סיבתי ברור בין פעולות רגולטוריות לבין אותו סיקור, ולא הוצג בסיס משפטי לכך שההחלטות בשווי של יותר ממיליארד שקלים התקבלו על ידי נתניהו עצמו, או שהיה מודע להן. בפועל, ההחלטות התקבלו בידי ועדה סטטוטורית, והקשר הנטען בין טובת ההנאה לבין התמורה לא עומד בסטנדרט המחייב של יחסי תן וקח בעבירות שוחד.

העדות המרכזית שניסתה לגשר על הפער הראייתי היתה זו של שלמה פילבר, עד מדינה ומנכ"ל משרד התקשורת דאז. אך עדותו היתה רופפת, סותרת ונעדרת עוגן יציב. כשעד מדינה לא מציג גרסה חד־משמעית, הוא לא רק לא מחזק את התיק, אלא אף ממוטט אותו.

במהלך שלב ההוכחות, כמעט בסוף שמיעת ראיות התביעה, הרכב השופטים כינס ישיבה יזומה והבהיר לפרקליטות, פה אחד: "אין לכם תיק שוחד". לא היתה זו הערת אגב, אלא קביעה מהותית שניתנה לאחר שמיעת עדי התביעה המרכזיים.

בעיניי, משנאמרו הדברים - היה על המדינה להפנים את מגבלות התיק ולשקול את המשך ניהולו. תחת זאת, הפרקליטות התבצרה בעמדתה והמשיכה לנהל את ההליך כאילו לא נאמר דבר. גישה זו לא רק פגעה בהיגיון המשפטי, אלא שידרה אטימות למסר ברור מבית המשפט.

משבר האמון עמוק

השלכות המשפט ניכרות היטב בשיח הציבורי. כשראש ממשלה מצהיר שתפרו לו תיק - כיצד יוכל אחרון הנאשמים להאמין שההליך שמתנהל נגדו נקי מהטיה? מערכת המשפט בישראל נשענת על אמון הציבור - והמשפט הזה ייזכר כנקודת שבר.

לעניות דעתי, המשפט הזה שימש זרז להתפרצות הדיון הציבורי סביב הרפורמה המשפטית. במדינה דמוקרטית, לא ייתכן שראש ממשלה מכהן ינהל את ענייני המדינה בעודו נתון תחת הליך פלילי. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מובנה ומערער את יסודות השלטון.

עדיין לא מאוחר לסיים את התיק בהסדר טיעון. משבר האמון כה עמוק, סיום המשפט לא נראה באופק, וחוששני כי חלק גדול מהציבור לא יקבל את פסק הדין - מה שיחמיר את הכאוס הנוכחי.

עו"ד גז הוא מבכירי עורכי הדין בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר