הכרעת בג"ץ בפיטורי ראש השב"כ: החלטת הממשלה לא תקינה ובניגוד לדין

בית המשפט העליון מפרסם היום (רביעי) את הכרעתו בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ, רונן בר, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה לבקשת הממשלה למחוק את העתירות.

על פי העליון, החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.

בתוך כך, נקבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים; כי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו; כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית; וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין לראש השב"כ. נוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו לסיים את כהונתו, נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן סעד מעשי.

עיקרי פסק הדין

הקביעה המרכזית: בית המשפט העליון קבע כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ, רונן בר, התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.

הפגמים בהליך הפיטורין: הממשלה לא הביאה את סוגיית סיום הכהונה לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים בכירים ("ועדת גרוניס"); ראש הממשלה פעל בניגוד עניינים בשל חקירות מקורביו (פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת המימון הקטארי); ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת; לא התקיים שימוע כדין לראש השב"כ.

הנשיא יצחק עמית הדגיש שמדובר בהחלטה חסרת תקדים בתולדות המדינה. לדבריו, טענת אובדן האמון המקצועי הועלתה באופן עמום וכוללני ללא דוגמאות קונקרטיות - ראש השב"כ הוא שומר סף המבטיח שהשב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי.

בדעת מיעוט, המשנה לנשיא סולברג סבר שאין להכריע בעתירות שהפכו תיאורטיות לאחר שאיבדו את נפקותן המעשית, והזהיר מפני "גרירת" השופטים לזירה הציבורית והפוליטית.

השופטת ברק-ארז הדגישה שגם במצב מלחמה, הממשלה חייבת להפעיל את סמכויותיה כדין. עוד הודגש כי לשב"כ שמור מרחב שיקול דעת מקצועי-עצמאי בהיבטים אופרטיביים, והקפדה על הליך תקין בפיטורי ראש השב"כ היא חלק משמירת עוצמתה הפנימית של המדינה. 

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין על ההחלטה: "יש רק תשובה אחת להשתוללות משולחת הרסן של בג״ץ - מינוי ראש שב״כ ונציב שירות מדינה ללא דיחוי".

"הגיע הזמן לעצור את הסרחון"

בתגובה לפסיקת בג״ץ, מובילי המחאה, שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, ועמי דרור מסרו: "יש שופטים בירושלים, ויש ציבור שנותן להם גב שבזכותו הגיעה הפסיקה החשובה הזו. כמו שאמרנו מהרגע הראשון - ראש ממשלת החמאס הוא נכס מצוי בניגוד עניינים חריף, ומפליל את עצמו בהגנה על יועציו שחשודים בקבלת כספים ממדינת אויב בזמן מלחמה".

תגובת העותרים "מכונת האמת" להחלטת בג״ץ: "בישראל עדיין יש מערכת משפט עצמאית וזו בדיוק ההוכחה מדוע ניסה להעיף אותה. פרשת קטארגייט מצחינה למרחקים והגיע הזמן לעצור את הסרחון. בג"ץ קבע מפורשות שנתניהו, בניגוד עניינים, ניסה להעלים עקבות".

בתנועה לאיכות השלטון בירכו על פסק הדין של בית המשפט העליון. "החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין. פסק הדין מהווה אמירה נחרצת כי גם בזמן מלחמה, שלטון החוק והעקרונות הדמוקרטיים אינם ניתנים להתפשרות, וכי הקפדה על עצמאות שומרי הסף היא חלק מחוסנה הפנימי של מדינת ישראל".

בהרב-מיארה התעקשה

למרות ביטול החלטת הפיטורים המקורית מה-20 במרץ, טוענת היועמ"שית כי קיימת חשיבות ציבורית מהותית בהכרעה שיפוטית בסוגיות העקרוניות שהתעוררו בפרשה, וכי הודעת בר על פרישתו אינה מייתרת את הצורך בפסיקה עקרונית.

כזכור, ראש השב"כ רונן בר הודיע ב-28 באפריל על כוונתו לסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025, הרבה לפני סיום הקדנציה המתוכננת. ב-8 באפריל קבע העליון צו ביניים לפיו בר ימשיך לכהן כראש השב"כ, ואין לקדם מהלכים להחלפתו.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ, הוא חשף פרטים על מערכת היחסים המתוחה עם ראש הממשלה, בהם טען: "הובהר לי שבמקרה של משבר חוקתי עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ", וכי נעשה ניסיון לכפות עליו נוסח של חוות דעת מקצועית שלטענתו "נוסחה לכאורה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו". לשכת ראש הממשלה הגיבה בחריפות וטענה כי מדובר ב"תצהיר שקר".

קריב: "ראש השב״כ פוטר כדי לשבש את חקירת קטארגייט"

בארגון "אחים לנשק" הגיבו לפסק הדין: "פסק הדין של בג"ץ היום הוא ניצחון לדמוקרטיה הישראלית ולעצמאותם של שומרי הסף. בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין, בניגוד לדין, ללא תשתית עובדתית, ללא שימוע ראוי, ובעיקר - תוך שראש הממשלה פועל בניגוד עניינים חמור נוכח חקירות מקורביו בפרשת קטארגייט. נמשיך להיאבק להגנת עצמאות מערכות האכיפה והביטחון, ונעמוד על המשמר מול כל ניסיון לפגוע בשומרי הסף ובערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "העובדה שצריך החלטת בג"ץ שאומרת שהממשלה צריכה לפעול על פי החוק ובנוהל מסודר בנושא קריטי כמו מינוי או החלפת ראש השב"כ, היא עוד עדות לכך שיש לנו ממשלה לא מתפקדת, עם ראש ממשלה בניגוד עניינים חמור".

חה״כ גלעד קריב אמר: "כל אדם סביר מבין שראש השב״כ פוטר מטעמים פוליטיים ומתוך מטרה לשבש את חקירות קטארגייט. המסר העולה מפסיקת בג״צ הוא שכל ניסיון לפגוע בחקירה באמצעות מינוי ראש שב"כ 'נוח' לראש הממשלה יהיה בגדר עבירה על החוק ופגיעה ישירה בביטחון המדינה".

מכון זולת אמר על החלטת העליון: "החלטת בג״ץ מבהירה באופן חד וברור: ראש השב״כ אינו כפוף לראש הממשלה – הוא משרת את מדינת ישראל, לא את האינטרסים האישיים של איש פוליטי, חשוב ומרכזי ככל שיהיה. זהו מסר נחרץ: לא ניתן להפוך את השב״כ למיליציה פרטית בלשכת ראש הממשלה. הפסיקה החשובה הזאת שומרת על עצמאות מערכת הביטחון, ומחזקת את עקרון הפרדת הרשויות - אבן יסוד בדמוקרטיה. העמידה העקבית של הציבור ושל מערכת המשפט ממשיכה לבלום נסיונות לפגוע באיזונים החיוניים של המשטר. זהו יום חשוב לדמוקרטיה הישראלית".

חבר הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד), לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה: "פיטורי רונן בר היו בלתי חוקיים. נתניהו נמצא בניגוד עניינים חמור נוכח חקירת קטרגייט. הממשלה היא רשות מנהלית — והיא חייבת לפעול על פי דין. נקודה". 

יו״ר הדמוקרטים, אלוף (מיל׳) יאיר גולן: "בג״ץ קבע היום את המובן מאליו: נחקר לא יכול לפטר את החוקר שלו. נתניהו מנסה להשתלט על שומרי הסף ובית המשפט עצר אותו. כל עוד הוא ומקורבים נחקרים בחשד לקשרים עם מדינה עוינת אז קל וחומר שהוא גם לא יכול למנות ראש שב״כ חדש ונוח עבורו. ישראל נולדה כדמוקרטיה והיא תישאר דמוקרטיה".