העליון פסק: התינוקת "סופיה" תישאר אצל ההורים המגדלים

"אלו אומרים – מצוּר מחצבתי היא, ואלו אומרים – פּרי בטני היא; שניהם טובים וראויים, שניהם מבקשים להיות לה לאב ולאם". במשפט שלמה של המאה ה-21, נדרש בית המשפט העליון להכריע במקרה שתואר כ"טרגדיה ללא אשמים" - פרשת התינוקת סופיה שנולדה בעקבות החלפת עוברים באסותא.

לאחר מאבק משפטי מתיש של כשנתיים וחצי, הכריע אתמול בית המשפט העליון ברוב של 4 שופטים מול 1 כי התינוקת סופיה תישאר עם המשפחה שגידלה אותה מיום לידתה - האישה שילדה אותה ובן זוגה - ולא תועבר להוריה הביולוגיים. לצד זאת, תקבע מתכונת מתאימה לקשר בין סופיה לבין הוריה הגנטיים.

"לאורך שנות עבודתו של שופט, מובאים לשולחנו תיקים מורכבים רבים. אולם, מקרים מעטים מגלמים בתוכם שילוב נסיבות כה יוצאות דופן וטראגיות, כאלו ששִׁמְעָם לא משאיר אוזן אדישה, ולא מותיר עין יבשה", כתבה השופטת יעל וילנר בפתח פסק הדין שהיווה את דעת הרוב.

הפרשה החלה בספטמבר 2022, כאשר בדיקה גנטית חשפה כי אין קשר ביולוגי בין בני זוג לעובר שנשאה האישה ברחמה לאחר טיפולי פוריות. הגילוי התרחש רק בשבוע ה-28 להריון, כאשר בדיקת מי שפיר שנערכה בעקבות גילוי מום בלב העובר חשפה את היעדר הקשר הגנטי.

סופיה נולדה באוקטובר 2022, וגדלה עם האישה שילדה אותה ובן זוגה. ההורים הביולוגיים של סופיה זוהו רק בספטמבר 2023, כשנה לאחר לידתה, ומאז החל מאבק משפטי כואב בין שתי המשפחות על הזכות להיות הוריה החוקיים של סופיה: משפחה אחת שהעניקה לה את המטען הגנטי הזורם בדמה, ומשפחה שנייה שנשאה אותה ברחם, ילדה אותה, והייתה עבורה 'אמא' ו'אבא' מהרגע הראשון".

המאבק המשפטי עבר מספר תחנות דרמטיות: בנובמבר 2024, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי סופיה תועבר להוריה הביולוגיים. תוך יומיים הגישו ההורים המגדלים ערעור, ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. הפרשה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון שדן בה בהרכב מורחב של חמישה שופטים.

השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי אליו הצטרפו שלושה שופטים נוספים, יצרה מסגרת משפטית חדשה להכרעה במקרה הייחודי. היא תיארה את המקרה כ"מעין משפט שלמה של תקופתנו" וציינה שמדובר בהתנגשות של זכויות שכולן לגיטימיות.

"במעין 'משפט שלמה' של תקופתנו, הוטלה עלינו, השופטים, המלאכה להכריע מי 'היא אימו' ומיהו אביו," כתבה וילנר, בצטטה את המשפט המפורסם מהתנ"ך.

וילנר ביססה את הכרעתה על היקש מחוק הפונדקאות, שקובע כי במקרה של חזרה מהסכם פונדקאות, ידה של האם היולדת על העליונה. לדבריה, "ב'תחרות' הזיקות ההוריות שבין האֵם היולדת לבין ההורים הגנטיים, ידה של האֵם היולדת על העליונה". וילנר גם הדגישה כי הכרעתה עולה בקנה אחד עם דברי ההסבר לחוק תרומת ביציות, בהם קבע המחוקק כי "הכלל הוא כי היולדת היא הנחשבת ממילא לאימו של היילוד".

יתרה מכך, הכרעתה מבוססת גם על טובת הילדה: "קביעת מעמדה של האֵם היולדת בענייננו כאימה לפי דין של הקטינה – אין בה כדי לפגוע בטובת הקטינה". היא הוסיפה כי "טובת הילדה מצדיקה להשאיר אותה בחזקתם של האֵם היולדת ובן זוגה; וזאת, בשים לב, בעיקרו של דבר, לעובדה שהקטינה חיה עמם מיום לידתה ורואה בהם דמויות אב ואם, כמו גם נוכח מצבה הבריאותי המורכב".

וילנר גם העניקה בפסק דינה צו הורות פסיקתי לבן זוגה של האם היולדת, בקובעה כי הרציונל של "זיקה לזיקה גנטית" חל גם בנסיבות אלה - ואף ביתר שאת.

עמדת המיעוט של ברק-ארז: משקל לכוונת ההורים הגנטיים

השופטת ברק-ארז שהייתה בדעת מיעוט, הציגה פרספקטיבה שונה. לשיטתה, צריך להסתכל על "פרשנות תכליתית של ההבנות העומדות ביסוד הפנייה להליך של הפריה חוץ גופית". - המניע המרכזי לטיפולי פוריות הוא "שאיפתם להביא לעולם ילד שלו זיקה גנטית להורים", ולכן הזיקה הגנטית היא המכרעת.

ברק-ארז דחתה את ההשוואה לחוק הפונדקאות בטענה ש"מאחר שבפנינו אירוע תאונתי, ולא כזה שמקורו בהסכמה בין הצדדים, נשמט הבסיס להיקש." היא הדגישה כי אין לראות בהורים הגנטיים רק תורמי מטען גנטי, בהתחשב בטיפולים הקשים והמכבידים שעברו, במיוחד האישה שנדרשה לעבור הליכים חוזרים של שאיבת ביציות.

מעורכי דינם של ההורים הגנטיים, עו"ד שמואל מורן ונועה גלרמן ליאל נמסר: "קראנו בצער את החלטת רוב שופטי העליון. אנו עדיין לומדים אותה לעומק, שכן מעבר לתהיות משפטיות שהיא מעלה, היא בעלת השלכות רוחב משמעותיות וקשות על עתיד הילדה ועל תחום הפיריון בישראל. טובתה ועתידה של סופיה לנגד עיני הוריה הגנטיים, והם אלו שמנחים אותנו מראשית הדרך במאבק להחזרתה לחיק משפחתה הביולוגית".

מעורכי דינם של ההורים המגדלים, עו״ד גלית קרנר ויהונתן קניר נמסר: ״אנחנו נרגשים עד דמעות! מברכים על פסק הדין ומייחלים לדרכי שלום ונועם מעכשיו ואילך בין הצדדים לטובת סופיה״.