"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאסר בסימן שאלה: הוגשה בקשה לדחיית עונשו של יובל כאהן בפרשת אסון צפית​​​​​​​​​​​​​​​​

עורכי דינו של ראש המכינה שהורשע בגרם מוות ברשלנות של 10 בני נוער פנו לעליון • "בית המשפט קבע שמדובר בטעות שיקול דעת, לא ברשלנות פלילית" • עוד טענו כי "במקרים דומים העונשים היו מאסר על תנאי או עבודות שירות לתקופות קצרות"

,עודכן
0השמעה
נחל צפית אחרי האסון (ארכיון). צילום: איי.אף.פי

עורכי הדין אורי קורב, סיון רוסו וד"ר שאול כהן, המייצגים את יובל כאהן, הגישו אתמול (שלישי) בקשה לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו בפרשת אסון נחל צפית, עד להכרעה בערעור.

הכרעת דין אסון נחל צפית בבית משפט באר שבע // שמואל בוכריס

כאהן, שכיהן כראש מכינת בני ציון בעת האסון שהתרחש באפריל 2018, הורשע בעשר עבירות של גרם מוות ברשלנות ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא זוכה מהאישום החמור יותר של המתה בקלות דעת.

בבקשה טוענים עורכי הדין כי על פי ממצאי הכרעת הדין עצמה לא היה מקום להרשיע את כאהן ברשלנות. הם מציינים כי בית המשפט קבע שהתנהלותו של כאהן היתה בגדר "טעות בשיקול דעת" בנוגע ל"אופן וטיב הבירור שערך" ביחס לטיול, ולא בגדר רשלנות פלילית.

טענה מרכזית נוספת בבקשה נוגעת להנחיות הבטיחות שקבע כאהן, אשר לא קוימו על ידי מוביל הטיול בשטח, אביב ברדיצ'ב. לטענתם, בית המשפט עצמו קבע כי "לו היו מקוימות הנחיות יובל - היה האסון נמנע". לפיכך, טוענים עורכי הדין כי הפרת ההנחיות מהווה "גורם זר מתערב" המנתק את הקשר הסיבתי בין התנהלותו של כאהן לבין התוצאה הטרגית.

הניצולים בנחל צפית מייד לאחר האסון (ארכיון),צילום: דודו גרינשפן

באשר לעונש, טוענים עורכי הדין כי מדובר בענישה חריגה בחומרתה בהשוואה למקרים דומים. הם צירפו לבקשתם טבלה מפורטת של פסיקה בתיקי גרם מוות ברשלנות בטיולים ובמסגרות חינוכיות, המראה כי העונשים הנהוגים בישראל במקרים כאלה הם בדרך כלל מאסר על תנאי או עבודות שירות לתקופות קצרות.

עורכי הדין מציינים גם את העובדה שכאהן הקפיד להתייצב לכל הדיונים בעניינו, אין לו עבר פלילי, והוא אינו מהווה סיכון לציבור - שיקולים המחזקים את הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר.

כזכור, באסון נחל צפית, שאירע ב-26 באפריל 2018, נהרגו עשרה בני נוער שהשתתפו בטיול מטעם מכינת בני ציון כתוצאה משיטפון פתאומי. עונשו של כאהן אמור להתחיל להיות מרוצה ב-בתחילת יוני, אלא אם תתקבל בקשתו לעיכוב ביצוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר