"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית לבג"ץ: למרות בקשת הממשלה, יש לתת פסק דין בעניין פיטורי רונן

בהרב-מיארה מסרה כי היא מתנגדת למחיקת העתירות נגד הדחת רונן בר • עוד קראה לביהמ"ש העליון לתת פסק דין בנושא • "הכרעה בסוגיות עקרוניות אלו היא בעלת השלכות משמעותיות על שאלות ליבה במשטר הדמוקרטי"

,עודכן
0השמעה
בהרב מיארה ורונן בר. צילום: אורן בן חקון/קוקו

היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (רביעי) תגובה לבג״ץ בעתירות נגד ההחלטה על פיטורי ראש השב״כ, רונן בר, בה היא מתנגדת לבקשת הממשלה למחוק את העתירות.בתגובתה טוענת בהרב-מיארה כי למרות שהממשלה ביטלה את החלטתה המקורית מה-20 במרץ להפסיק את כהונתו של בר, עדיין קיימת חשיבות ציבורית מהותית בהכרעה שיפוטית בסוגיות העקרוניות שהתעוררו בפרשה.

רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ*

"המהלך כולו, מפנייתו הראשונה של ראש הממשלה בעניין זה לראש השירות ועד לעצם קבלת ההחלטה האמורה, יצרו שינוי במציאות, ואין בביטול התוצאה האופרטיבית שלה במקרה הקונקרטי משום השבת הגלגל לאחור", נכתב בתגובה.

בהרב-מיארה מדגישה כי רצף האירועים -- מעביר מסר מצנן לראשי השב"כ העתידיים ולנושאי משרה בכירים אחרים בשירות הציבורי, לפיו עמידה על שיקול דעת עצמאי ומקצועי עלולה להוביל להדחתם.

בתגובה מצוין כי החלטת הממשלה להדיח את בר התקבלה באופן חפוז ורצוף פגמים מינהליים חמורים, ובהם: היעדר תשתית עובדתית ומשפטית קונקרטית, אי-פנייה לוועדה המייעצת למינוי בכירים, פגיעה בזכות הטיעון של ראש השב"כ, ואי-בירור שאלת הימצאותו של ראש הממשלה בניגוד עניינים.

כזכור, ראש השב"כ רונן בר הודיע ב-28 באפריל על כוונתו לסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025, אך היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי אין בכך כדי לייתר את הצורך בהכרעה עקרונית בסוגיה.

ראש השב"כ, רונן בר,צילום: יוסי זליגר

לטענת בהרב-מיארה, "הכרעה בסוגיות עקרוניות אלו היא בעלת השלכות משמעותיות על שאלות ליבה במשטר הדמוקרטי", ובהן הגדרת אופיים של יחסי האמון בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי וכללי המותר והאסור במינויים ופיטורים של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.

בית המשפט העליון צפוי להכריע בקרוב האם למחוק את העתירות לבקשת הממשלה או לתת פסק דין עקרוני בעניין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר