ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להגיש היום את תצהיר התשובה שלו להאשמות החמורות שהעלה ראש השב״כ, רונן בר, בתצהירו לבג”ץ. זאת לאחר שקיבל דחייה מהמועד המקורי, ביום חמישי האחרון.

בר הגיש לבג”ץ תצהיר גלוי בן 11 עמודים ותצהיר חסוי המשתרע על פני 31 עמודים, המגובים במסמכים ותיעודים מזמן אמת. לטענת גורמים בסביבת נתניהו, חלק ניכר ממה שסווג כחסוי בתצהירו של בר “בכלל לא חסוי באמת”.

בימים האחרונים התקיימו דיונים בלשכת ראש הממשלה בשאלה כיצד להשיב לתצהיר ואילו מסמכים לצרף. בדומה לבר, נתניהו צפוי להגיש תצהיר שחלקו גלוי וחלקו חסוי שיוגש במעטפה סגורה לשופטים.

בתצהירו, צפוי ראש הממשלה להתייחס למספר סוגיות מרכזיות: נתניהו צפוי להשיב לטענת בר כי נכפה עליו לכתוב חוות דעת שתמנע את עדותו במשפט.

לא ניתן לקיים את העדות

לטענת גורמים בסביבת ראש הממשלה, המסמך שהוגש על ידי צחי ברוורמן לא קבע שלא ניתן לקיים את העדות, אלא רק פירט את התנאים לקיומה. הם מדגישים כי ״רונן בר בעצמו לא טען שראש הממשלה ביקש ממני לדחות את העדות, אלא שהציב דרישות שהפכו את המצב לבלתי אפשרי".

בתצהיר צפוי נתניהו להרחיב על שבירת האמון ברונן בר, שלטענת הגורמים החלה כבר באוקטובר והחריפה בחודשים שלאחר מכן. “לא יכולנו לפטר אותו קודם כי לא רצינו לטלטל את הספינה בעת מלחמה”, מסבירים הגורמים.

"מסע הסתה ועידוד סרבנות"

בתגובה לטענת בר שנתניהו ביקש להפעיל את סמכויות השב״כ נגד מפגינים, צפוי התצהיר לטעון שאין הוכחות לדברי בר ושהשב”כ תחת הנהגתו נכשל בטיפול במחאות אלימות. “במשך שנתיים וחצי היה מסע הסתה נגד ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרים ובני משפחותיהם. חסימות כבישים לא חוקיות, ארגון ממומן לפגיעה בצה”ל ועידוד סרבנות - ובר לא עשה דבר,” טוענים הגורמים.

לדבריהם, “ראש הממשלה לא הנחה אותו לעשות דבר בלתי חוקי. הוא רק דיבר איתו על נושא ההסתה, שבו בר כשל באופן מוחלט ואפשר התפרעות חסרת רסן”.

בנוסף, סתירה משמעותית בין הגרסאות נוגעת לאירועי שבעה באוקטובר: רונן בר מצהיר כי הנחה להעיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ב-05:15, ועל פי מקורות, אף צירף הוכחה לטענה זו. לעומת זאת, בלשכת ראש הממשלה טענו כי הרל"ש של בר התקשר למזכיר הצבאי רק ב-06:13, דקות ספורות בלבד לפני תחילת מתקפת החמאס - לשיטתם, לו בר היה פועל מוקדם יותר הטבח היה נמנע.

בנוסף, אחת הטענות הקשות שהעלה בר בתצהירו היא שנתניהו אמר לו כי במקרה של משבר חוקתי עליו לציית לממשלה ולא לבג״ץ. בשלב זה לא ברור אם וכיצד יתמודד נתניהו עם טענה זו בתצהירו.

אז מה עושים במקרה של תצהירים סותרים? מדיניותו העקבית של בית המשפט היא שרק במקרים יוצאי דופן יותר לחקור מצהיר בחקירה נגדית בהליכים שיפוטיים המתנהלים בבג”ץ

מומחים משפטיים מעריכים כי חרף הסתירות העובדתיות הצפויות להיות בין התצהירים, סביר להניח שהשופטים יעדיפו הגעה לפשרה על פני הליך של חקירות נגדיות, שעלול לחשוף פרטים רגישים ולהעמיק את המשבר בין מוסדות השלטון. עם זאת, אם השופטים יחליטו שהכרעה בין הגרסאות הסותרות הכרחית להכרעה, ייתכן שנראה הליך נדיר ביותר של חקירות נגדיות בבג”ץ.