"אל לנו לתת לזוועות 7 באוקטובר להקהות את גודל האסון": זהו גזר דינם של הנאשמים המרכזיים באסון נחל צפית

10 חניכים ממכינת "בני ציון" נהרגו בשיטפון • מכתב האישום עולה כי למרות אזהרות על מזג האוויר הבעייתי מנהל המכינה יובל כאהן התעלם מהסכנה • הוא והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב הורשעו ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של חבלה ברשלנות

עשרת הנספים באסון נחל צפית . צילום: באדיבות המשפחות

שבע שנים אחרי אסון שיטפון נחל צפית: בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שלישי) את דינם של מנהל המכינה יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב שהורשעו ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות. הם נשלחו לשבע שנות מאסר. בנוסף קבע השופט כי כל אחד מהנאשמים ישלם 210,000 שקלים להורי התלמידים שנהרגו באסון.

האסון בנחל צפית: ראש המכינה לשעבר - "מתבייש ומבקש סליחה" (ארכיון) / יניב זוהר

השופט יובל ליבדרו בדיון גזר דין של מנהל המכינה באסון צפית: "העשרה לא שבו מהטיול ולא ישובו. פרק הממצאים העובדתיים ארוך. הנאשמים פגעו בערכים רבים ובהם בערך הנעלה ביותר בשיטתנו המשפטית: קדושת החיים. לטיול לא היה הכרח לצאת, טיול שהזהירו מפניו.

"הנאשמים, אחד שהחליט להעלם ולהאלם. וכששמע החליט לא להתייחס. ושני שהולך אל אסון ולוקח קבוצת צעירים שסומכת עליו, נכנס לנחל חרף אזהרות. כל בר דעת בישראל מכיר את המילים אסון נחל צפית. אל לנו לתת לזוועות 7 באוקטובר להקהות את גודל האסון. זה לא צריך לתת נקודת יחוס למימדי האסון שבו אנחנו מצויים. יש לתת את הדעת גם לנזקים הנפשיים בכל המעגלים וגם לניצולים. וגם באמון שנפגע במוסדות חינוכיים רבים".

השופט התייחס לרשלנות הנאשמים ואמר כי היא נמשכה במשך שעות ארוכות. "לכל אחד מהנאשמים היו הרבה הזדמנויות להפסיק ולא עשה כן. נתתי משקל גם לאפשרות לא לצאת לטיול, לנסיבות של כל השבוע שלפני כן. נתתי משקל למשקל של הנאשמים מול נפגעי העבירה. מחוייבים לצעירים שנותנים בהם את אמונם. הנאשמים הפרו את אמון זה ואת אמון הורי המנוחים, שלא לקחו בראש ובראשונה סיכונים לא סבירים. לקחתי בחשבון שנפגעו מאסון טבע ובפעילות חינוכית רצויה. רשלנות הנאשמים לא עירבה הפרת נהלים של רשויות.

הנאשם מנכ"ל המכינה יובל כאהן בבית המשפט, צילום: דודו גרינשפן

"לא הוכח קיומו של היסוד הנפשי למודעות הנאשמים לסכנה בנחל ולאפשרות מותם", אמר השופט. "לכן מצאתי להרשיע ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות. לא הייתה להם מחשבה פלילית. הנאשמים לא פעלו בזהירות סבירה ומיומנות סבירה. נטלו סיכונים".

השופט התייחס בגזר הדין לתסקירי שירות המבחן והראיות לעונש ואמר: "לא ניתן לקבל את טענות הנאשמים שמידת רשלנותם הייתה נמוכה ולא פלילית. היקף האזהרות, ההתרעות הקונקרטיות, האפשרות לסיים את הטיול והנזק הגדול שנגרם מלמד שהרשלנות ברף הגבוה ביותר. מידת רשלנותו של כל נאשם בנסיבות שונות. אלו צעירים שדחו את שירותם על מנת לתרום למדינה ולצבא. עדויות המשפחות לא הותירו עין יבשה. יש להניח שהעונש לא יספק את תחושתם הסובייקטיבית של בני המשפחות".

הורי החניכים שנהרגו באסון בנחל צפית בבית המשפט, צילום: דודו גרינשפן

באות כח המשפחות, עורכות הדין גלית רוטנברג, דנה קאופמן ורוני רוזנפלד ממשרד גולדפרב, גרוס זליגמן ביקרו את החלטת השופט: "בהכרעת הדין קבע בית המשפט אמירה נחרצת, לפיה המוות של 9 הנערות והנער בנחל צפית לא היה משמים אלא מבני אדם -  הנאשמים.  המשפחות האמינו שאמירה נחרצת זו תמצא ביטוי גם בגזר דין הולם, אך למרבה הצער והתדהמה גילו היום המשפחות, לאחר 7 שנים של עינוי דין ועינוי נפש מתמשך, שהחיים של כל אחת ואחד מילדיהם שווים פחות משנת מאסר אחת.

לטענתן על הפרקליטות לערער על פסק הדין על מנת שהצד יעשה עם המשפחות. "כל אחת ואחד מהנערות והנער ההרוגים היה עולם ומלואו והענישה בגין גרימת מותם לא יכולה להיעשות על דרך 'קבר אחים'"

הטיול שנגמר באסון

אסון נחל צפית נחשב לאסון הגדול במדינה כתוצאה משיטפון. 25 נערים ונערות בני 17 עד 18, שהיו מועמדים ללמוד במכינה, יצאו לטיול גיבוש בנחל צפית ונקלעו בדרכם לשיטפון בזק, וכאמור עשרה מהם נהרגו.

הניצולים בנחל צפית מייד לאחר האסון (ארכיון), צילום: דודו גרינשפן

התלמידים היו מתוכננים לטייל בנחל צאלים, אולם מחשש לשיטפון בנחל הוחלט לשנות את המסלול לנחל תמר ונחל צפית. ב-26 באפריל 2018 בשעות הצהרים ירדו תלמידי המכינה לנחל צפית ולאחר כחצי שעה נקלעו לשיטפון בזק. 10 מהתלמידים שנקלעו לשיטפון הצליחו לחלץ את עצמם, ואחרים נסחפו במים.

מיד לאחר הדיווח על הימצאותם של התלמידים במסלול השיטפון הוזעקו לאזור כוחות הצלה שכללו לוחמי יחידת החילוץ 669 בסיוע שלושה מסוקי יסעור, מסוקי בלק הוק ומסוק אפאצ'י. המסוקים השתמשו בכוונת טרמית על מנת לזהות תלמידים שנסחפו בזרם.

מתנדבי יחידת חילוץ ערבה וכוחות גדולים של מגן דוד אדום, משטרת ישראל, לוחמי יהל"ם שעסקו בפינוי מוקשים מהשטח וצוותי חילוץ והצלה של הרשות הארצית לכבאות והצלה הוזעקו גם הם. חמישה מהנערים שנסחפו נמצאו בחיים, שלושה מהם סבלו מהיפותרמיה, ו-10 תלמידים:  עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, צור אלפי, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן - נמצאו ללא רוח חיים.

נחל צפית אחרי האסון (ארכיון), צילום: איי.אף.פי

מנהל המכינה התעלם מהסכנה 

מכתב האישום עולה כי במכינה היו מודעים לתחזית מזג האוויר ולצפי אפשרי לשיטפונות. עוד עולה כי כמה ימים לפני הטיול החליט צוות המכינה לדחות את טיול הגיבוש למועד אחר, אולם מנהל המכינה יובל כאהן התעלם מהסכנה, הורה שלא לבטל את הטיול וביקש שהחניכים יביאו עמם ציוד לגשם: יריעות, אוהלים וביגוד יבש.

במהלך הדיונים בבית המשפט התברר כי מנהל המכינה, גם כשהבין שיש סכנת שיטפונות, לא יצר קשר עם המדריך בטיול ולא הנחה אותו כיצד להתנהל. השופט ליבדרו קבע בדיון כי אם מנהל המכינה היה יוצר קשר עם המדריך יתכן והאסון היה נמנע.

הנאשמים אביב ברדיצ'ב (מימין) ויובל כאהן (משמאל), צילום: דודו גרישפן

בדיון האחרון, שהתקיים לפני כחצי שנה בבית משפט המחוזי בבאר שבע, קבע השופט יובל ליבדרו כי מנהל המכינה יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב מורשעים ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של חבלה ברשלנות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר