ראש השב"כ רונן בר ביקש היום (ראשון) מבג"ץ ארכה בת יממה להגשת התצהיר, שבו הוא צפוי לגולל שורת טענות שלדבריו היוו את העילה האמיתית לפיטוריו על-ידי הממשלה בחודש שעבר. התצהיר צפוי לכלול תאריכים המתארים מתי אירעו המאורעות הנטענים. התצהיר יוגש לשופטים הדנים בפיטורי בר, מכיוון שלמכתב שהגיש להם לפני כשבועיים אין מעמד משפטי - ולפיכך הם הציעו שזה יגיש תצהיר בשבוע מפיו. הפרקליטות טענה בנוסף שראש השב"כ מוכן להעיד בדלתיים סגורות. לאחר התצהיר שיגיש בר, גם נתניהו יוזמן להגיש תצהיר תשובה מטענו - וטרם ידוע אם יעשה זאת.
עו"ד יצחק בנוצל, אביו של עמית בנוצל ז"ל, הגיש לבימ"ש העליון התנגדות לבקשת ראש השב"כ רונן בר לאורכה להגשת תצהיר "הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין". שופטי בג״ץ נענו לבקשת ראש בר. על פי ההחלטה, התצהיר שהיה אמור להיות מוגש היום יוגש עד מחר בשעה 12:00. בהחלטתם ציינו השופטים כי למרות שהדעת אינה נוחה מהגשת הבקשה ללא פירוט מתאים של הטעמים לה, הם נעתרו לבקשה באופן חלקי בהתחשב בפרק הזמן הקצר שניתן לעריכת התצהיר.
מהלך זה מגיע לאחר שבר הגיש מכתב מטעמו כנספח לתשובת המדינה לעתירות, אך נתניהו והממשלה — המיוצגים בנפרד על ידי עורך דין פרטי — ביקשו מבג"ץ להוציאו מתיק בית המשפט בטענה שהוא נעדר תוקף משפטי. "אין שום פרוצדורה בדין שמאפשרת הגשת מכתבים לבית המשפט", טענו עורכי הדין. "הניסיון לחמוק מהגשת תצהיר ובכך להימנע מהצורך להיחקר עליו, אינו מקנה לראש השב"כ וליועמ"שית זכות לחרוג מסדרי הדין" — כך נכתב בתגובה שהוגשה מטעם נתניהו לבג"ץ על מכתבו של בר.
בעקבות זאת קבעו השופטים כי בר יוכל להגיש תצהיר רשמי, המהווה עדות בכתב, אשר יהיה חשוף גם לחקירה נגדית. על פי ההחלטה, הוא יוכל גם להגיש תצהיר חסוי במעטפה סגורה, שעותק ממנו יועבר לנתניהו. בנוסף, נתניהו יוכל להגיש תצהיר תשובה מטעמו.
במה צפוי התצהיר להתמקד?
כאמור, בהתבסס על מכתבו הקודם של בר, התצהיר צפוי להתייחס למספר נושאים מרכזיים. אחד מהם נוגע לדרישה שקיבל, לטענתו, בנובמבר 2024 — לתת חוות דעת ביטחונית שתמנע את קיום עדותו הרציפה של נתניהו בתיקי האלפים. לפי המכתב, לאחר שגיבש מעטפת אבטחתית ראויה, קבע בר כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות. לטענתו, סירוב זה סימן את תחילת "חוסר האמון" מצד ראש הממשלה.
חלק גדול מתצהירו צפוי להתייחס לפרשות ביטחוניות הנחקרות בימים אלה, הנוגעות ליועציו של נתניהו — פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד הגרמני ופרשת "קטארגייט". בר טען במכתבו כי במקום לאפשר לחקירות להתנהל באופן מקצועי, בחר נתניהו להתבטא נגדהן באופן פומבי בתקשורת.
בנוגע לפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד, טען בר כי בנובמבר 2024 גינה נתניהו את רשויות החקירה וכינה אותן "מכונת ציד" — זאת אף שמאז תחילת המלחמה ניהל השב"כ 17 חקירות בסוגיות דומות, מבלי שנתקלו בביקורת דומה.
בהקשר לפרשת "קטארגייט" — שעניינה חשדות לכך שיועציו של נתניהו קיבלו תשלום מקטאר בתמורה לקידום האינטרסים שלה — ציין בר את הסרטון שפרסם נתניהו ב-31.3.25. בסרטון זה, לטענתו, האשים נתניהו את גורמי החקירה ב"ציד פוליטי שנועד רק למטרה אחת – למנוע את הפיטורין של ראש השב"כ". לטענת בר, התבטאויות כאלה נועדו להרתיע את גורמי החקירה ולפגוע בעצמאותם המקצועית.
תצהירו של בר צפוי לכלול גם התייחסות להפעלת סמכויות השב"כ בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל — בעיקר בהקשר להפגנות. פרטים אלה עשויים להופיע גם בחלק החסוי של התצהיר שיימסר לבית המשפט במעטפה סגורה.
לבסוף, בר עשוי להתייחס גם לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ולעמדה שהציג בפני השרים — עמדה שעוררה מתיחות רבה מול נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו