הפרת צו איסור פרסום היא מדרון חלקלק לאנרכיה

הפרשה הנוכחית כבר הפכה לשתיים - הראשונה היא ביטחונית, והשניה נוגעת לסוגיית הפרת צו איסור פרסום. יש כאן יותר מהפרת צו איסור פרסום, מדובר בהכרזת מלחמה על שלטון החוק.

גורמים בעלי השפעה החליטו שהם אלה שיקבעו מתי יש להם חסינות והאם היא מאפשרת להם להפר צווים שיפוטיים. הם למעשה אומרים "אנחנו נקבע", בעוד שהמילה האחרונה בענייני חוק צריכה להיות של בית המשפט ושל הצו עצמו. הם אינם שואלים איש ופועלים על דעת עצמם - זוהי תחילתה של אנרכיה, ולכן יש לטפל בנושא באופן עקרוני ומיידי.

כאשר רוצים לערער על צו משפטי, הדרך הנכונה היא לפנות לבית המשפט. אך במקרה הנוכחי, בעלי תפקידים קובעים על דעת עצמם כיצד יש לפרש את החוק. אם נמשיך בדרך זו, בקרוב כל עיתונאי יוכל לטעון שצו איסור פרסום אינו חל עליו, בשם חיסיון עיתונאי.

אני מזהה תחרות מדאיגה בין חברי הקואליציה על 'מי יותר פוגע בשלטון החוק', מתוך אמונה שכך ה'בייס' יאהב אותם יותר. ככל שהבעיטה בשלטון החוק חזקה יותר, כך הם מרגישים שהם צוברים הון פוליטי. הגיע הזמן לקבל החלטות ברורות כיצד להתמודד עם תופעה זו. מה יהיה השלב הבא? האם יזמינו אנשים לחקירה והם פשוט יסרבו להגיע? איננו יכולים להמשיך במצב הזה. חייבים לשים לזה סוף, אחרת כל אחד יעשה דין לעצמו.

הפתרון שאני מציע פשוט וברור: כל מי שמפרסם פרטים למרות צו איסור פרסום, יועמד לדין. האיסור חייב לחול על כל גורם שמפרסם פרטים אסורים, וכך יימנע הפרסום מאחר שאנשים יחששו מההשלכות. עד היום, היו צווי איסור פרסום שנשמרו היטב, כיוון שהאיסור חל גם על הגוף המפרסם.

כאשר בית משפט מוציא איסור פרסום גורף, עליו לחול על כולם ללא יוצא מן הכלל - לא בעיתונות, לא ברשתות החברתיות ולא בטלוויזיה. אכיפה נחושה תגרום לכך שאנשים יחששו להפר את הצו, כיוון שההפרה תירשם כעבירה פלילית ותחשוף אותם לתביעות נזיקין שיתורגמו לסכומי כסף משמעותיים.

עם זאת, יש להכיר במציאות החדשה. כל גוף שמוציא צו איסור פרסום חייב לקחת בחשבון את עידן הרשתות החברתיות, ולבחון האם מדובר בגזירה שהציבור יכול לעמוד בה. יש לשקול מראש האם ניתן לשלוט בהפצת המידע, אחרת הפרת הצו עלולה להחליש את מעמדו של החוק בכללותו. במיוחד במקרים של ידיעות ביטחוניות רגישות, חשוב לשמור על הפרטים בסודיות מוחלטת.

האיסור על פרסום צריך להיות מוגדר בצורה מדויקת ומצומצמת, אך יש להחיל את האכיפה באופן שוויוני נגד כל הגופים המפרים. צווי איסור פרסום היו קיימים הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות, והגיע הזמן לעדכן אותם כדי שיתאימו למציאות התקשורתית החדשה - כך שכל רשת או גוף שיעבור על הצו ייענש בהתאם לחומרת המעשה.

הביאה לדפוס: רוני שקדי