בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של חברת האבטחה: "קשורים לארגוני פשיעה"

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור שהגישה חברת "הנוקר ביטחון בע"מ" נגד החלטת הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה שלא לחדש את רישיון החברה כתאגיד לשירותי שמירה לשנת 2025 ואת רישיונו של בני ברקוביץ' כמארגן שמירה.

פסק הדין, שניתן על ידי השופט אביגדור דורות, מבוסס על חקירה מקיפה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), כחלק ממאמציה למיגור תופעת דמי החסות וארגוני הפשיעה בישראל. החקירה חשפה כי מאחורי החברה הלגיטימית לכאורה פועלים גורמים עברייניים המקושרים לארגוני פשע. על פי החומרים שהובאו לפני בית המשפט, למרות שברקוביץ' רשום כבעלים ומנכ"ל החברה, בפועל היא מנוהלת על ידי מרואן שחאדה ובנו ראמי, המוכרים במערכת המודיעין המשטרתי כמקושרים לארגון הפשיעה "אבו לטיף" ולעבירות פשע חמורות. השופט דורות ציין בפסק דינו כי עיין אישית בחומר המודיעיני החסוי שהוצג לוועדה ומצא כי הוא תומך בממצאי ומסקנות הוועדה.

בחקירת יאל"כ נחשפה שיטת הפעולה המתוחכמת של גביית דמי חסות, לפיה הארץ מחולקת לאזורי שליטה על ידי גורמים עבריינים המכונים "ראיסים", האחראים על גביית תשלומים מקבלנים באתרי בנייה ותשתית. קבלנים המסרבים להתקשר עם חברות שמירה שהוצעו על ידי גורמים אלו סובלים מנזקים שונים באתרים, כמו שיבוש ציוד, הרס חומרי בנייה והכשלת גישה לאתר.

החקירה העלתה גם אי-סדרים בדיווחים של החברה לוועדת הרישוי בנוגע לעובדיה. מבדיקת הוועדה עלה כי למרות הצהרות החברה, רק שלושה מתוך 15 עובדים שדווחו החזיקו ברישיון שומר כנדרש, וכי החברה עבדה עם קבלני משנה שלא החזיקו ברישיון תאגיד לשירותי שמירה.

הוועדה נתנה משקל גם לעובדה שמרואן שחאדה, שהחל לעבוד בחברה בשנת 2013, מרוויח שכר גבוה יותר מהמערער עצמו שהוא לכאורה המנכ"ל ובעל המניות. כמו כן, נמצאה בקשה משנת 2014 להעברת מניות החברה מהמערער לראמי שחאדה, בקשה שעולה בקנה אחד עם המידע המודיעיני בדבר שליטה מהותית של משפחת שחאדה בחברה.

טענות המערערים כי מעולם לא נפתחה נגדם חקירה פלילית וכי עברו בדיקות פוליגרף נדחו על ידי בית המשפט, שקבע כי הוועדה רשאית להסתמך על רף ראייתי מנהלי נמוך יותר. השופט דורות הדגיש כי באיזון בין חופש העיסוק לבין הסיכון לביטחון הציבור, יש להעדיף את האינטרס הציבורי בשמירה על ביטחון הציבור. עיכוב הביצוע של ההחלטה יעמוד בתוקפו לחודש, וזאת לצורך התארגנות החברה. המערערים חויבו בתשלום הוצאות משפט והוצאות בסך 8,000 שקלים.