ההרכב הבכיר ביותר של ביהמ"ש העליון יתכנס הבוקר לדיון בשמונה העתירות נגד החלטת הממשלה וראשה, בנימין נתניהו, לפטר את ראש שב"כ רונן בר.

שופטי ההרכב, נשיא ביהמ"ש יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז, קבעו לוח זמנים מובנה מינימלי של חמש שעות דיון, אך ניסיון העבר מלמד כי הדיון צפוי להתארך בהרבה.

בעתירות, הנפרשות על פני מאות עמודים ומגוון נימוקים, נטען בין היתר כי ההחלטה התקבלה בניגוד לכללי המינהל התקין המחייבים בחינה משפטית, נימוק, זכות שימוע והמלצת ועדת גרוניס למינויי בכירים; וכן משיקולים זרים ופוליטיים, תוך ניגוד עניינים של נתניהו והממשלה כולה.

פרופ' רוזנאי, אונ' רייכמן: "לא ראוי לפטר את רונן בר כל עוד מתנהלות חקירות נגד בכירים בלשכת רה"מ"

ניגוד העניינים, לטענת העותרים, מתבטא בכך שהפיטורים התרחשו בעיצומן של חקירות רגישות שמנהל שב"כ נגד מקורבי נתניהו - ובהם דוברו לשעבר אלי פלדשטיין, ויועציו יונתן אוריך וישראל איינהורן - במסגרת פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים המסווגים ל"בילד" הגרמני.

סערת יורם כהן

לקראת הדיון, התנועה לאיכות השלטון הגישה אמש לבג"ץ תצהיר מטעם יורם כהן, ראש שב"כ בשנים 2016-2011, שבו הוא טוען כי בתקופתו ניסה רה"מ נתניהו לנצל את סמכויות שב"כ לצרכים פוליטיים ואישיים. זאת, בהמשך לסערה שחולל קודם כשטען בגלי צה"ל כי רה"מ אמר לו שקיבל "מידע שבנט הודח מסיירת מטכ"ל עקב בעיית אמינות. נתניהו ביקש שאפסול אותו מלהיות בקבינט, כאילו אין לו סיווג ביטחוני".

על פי התצהיר, נתניהו זימן את כהן ב־2014 לשיחה ביחידות ואמר לו כי "אדם שהתגלה שאינו אמין, לא יכול לקחת חלק בדיוני קבינט ולהיחשף למידע מסווג", וכי "הוא מצפה שאפעל להסרת סיווגו הביטחוני של בנט. אמרתי מייד לרה"מ כי אינני מתכוון לעשות זאת בשום פנים ואופן".

התצהיר, המהווה עדות בכתב, מגיע לאחר שלשכת רה"מ מסרה בתגובה לדברי כהן בגל"צ כי מדובר ב"עוד מיחזור של פייק ניוז שקוף של יורם כהן, שמנסה לחפות על השחיתות בשב"כ באמצעות שקרים מגוחכים". גם בליכוד תקפו: "השקר של כהן, שכבר מזמן הפך לפוליטיקאי, זועק לשמיים. רה"מ מעולם לא ביקש לפסול סיווג ביטחוני לבנט. כהן כנראה שכח שנבחרי ציבור, כולל חברי הקבינט המדיני־ביטחוני, לא נדרשים כלל לסיווג ביטחוני".

עו"ד גרבר, פורום קהלת: "השאלה היא אם בישראל ראש שב"כ כפוף לממשלה או שהוא גורם עצמאי"

בתגובה לדברים מסר בנט: "לא רק שלא הודחתי - ב־1992 סיימתי מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל. כחבר קבינט ב־2014 דרשתי מנתניהו לפעול בהתקפיות מול חמאס בעזה. יורם כהן חשף היום את השקרים של נתניהו ואת הפרנויה שלו ממני - אני רציתי לחסל את חמאס, ונתניהו רצה לחסל אותי".

דיון בג"ץ: כל האפשרויות

קשה לחזות מה יקבע ביהמ"ש, בשל המנעד הרחב של האפשרויות: קביעה כי בר יעבור מיידית מתפקידו, החזרת ההחלטה לממשלה לשם ביצוע הליך בחירה בהתאם לכללי המשפט המינהלי תוך זכות שימוע והעברה לוועדת גרוניס, עיכוב זמנית עד סיום החקירות, ביטול הפיטורים בלי לנקוב במועד ועוד.

על כן, שוחחנו עם מומחים משפטיים כדי לבדוק מה צפוי לקרות במסגרת ההליך התקדימי.

לפי פרופ' יניב רוזנאי, סגן דיקן וחבר בביה"ס למשפטים, ומנהל מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, "כל עוד מתנהלות חקירות נגד בכירים בלשכת רה"מ, לא ראוי להעביר את בר מתפקידו - קיים חשש ממשי לשיקולים זרים העומדים בבסיס ההחלטה. הייתי מצפה שביהמ"ש יאפשר לפחות את סיום החקירות ורק לאחר מכן יתקדם עם מהלך כלשהו.

"יש לזכור שביהמ"ש מצוי במצב חלש מבעבר - הרכב שופטים חסר משמעותית, איומים פוליטיים מתמשכים מרחפים מעליו, והממשלה אף מסרבת להכיר בנשיאו הנבחר. כל אלה מאיימים על עצמאות ביהמ"ש, אך עם זאת עליו להכיר באיומים הקיימים על שלטון החוק ולפעול בהתאם, בלי להירתע מתגובה פוליטית אפשרית.

"לממשלה יש אכן סמכות להעביר ראש שב"כ מתפקידו, אך הדבר צריך להתבצע בהתאם לכללי המשפט המינהלי הכוללים הנמקה ראויה, הליך תקין, הימנעות משיקולים זרים ופעולה שלא נגועה בניגוד עניינים".

מנגד, אומר עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, כי "אי אפשר להסתתר מאחורי טענות טכניות על חובת שימוע וכדומה. השאלה העקרונית היא אם במדינת ישראל ראש שב"כ כפוף לממשלה, או שמא הוא גורם עצמאי שקובע לעצמו את משימותיו, כמשתמע ממכתבו.

"במדינה דמוקרטית לא יכול להתקיים מצב שבו ראש ארגון ביטחוני, בעל סמכויות נרחבות ויכולת משמעותית להשפיע על חירויות ופרטיות אזרחים, לא כפוף לממשלה הנבחרת. ראש שב"כ חייב להיות כפוף לממשלת ישראל, ואני מתקשה להאמין שביהמ"ש יעז לייצר מערכת חדשה שבה הוא לא כפוף לממשלה הנבחרת, במיוחד בעת מלחמה".