"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההמשלה לבג"ץ בעניין העתירה נגד הדחת רונן בר: "פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה"

בתגובתה לעתירות, טוענת הממשלה כי פעלה במסגרת סמכותה החוקית, וכי המשך כהונתו של ראש השב"כ בלתי אפשרי לנוכח משבר האמון שנוצר • בנוסף הכחישה את הטענה לפיה ההחלטה על הדחת בר קשורה לחקירות כלשהן

,עודכן
0השמעה
הממשלה השיבה לבג"ץ בעניין העתירה נגד הדחת רונן בר. צילום: מארק ישראל סלם

הממשלה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. בתגובתה לעתירות, טוענת הממשלה כי פעלה במסגרת סמכותה החוקית, וכי המשך כהונתו של בר בלתי אפשרי לנוכח משבר האמון שנוצר.

רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ*

בתגובה שהוגשה לבית המשפט, מדגישה הממשלה כי "כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת" וכי "כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה".

הממשלה מדגישה כי תקינות היחסים בין הממשלה לראש השב"כ הינה "עניין אקוטי ביותר לבטחונה של המדינה", ומציינת כי "במציאות הקיימת ר' השב"כ איננו יכול להמשיך בתפקידו".

בהתייחסות לכשל 7 באוקטובר, טוענת הממשלה כי "כשל הלילה שלפני השבעה באוקטובר, עליו אין מחלוקת, איננו מותיר כל אפשרות לפיה יסיים ראש שירות הבטחון את כהונתו במועד הקצוב לכך".

רה"מ בנימין נתניהו וראש השב"כ רונן בר,צילום: ללא

הממשלה גם מכחישה את הטענה לפיה ההחלטה על הדחת בר קשורה לחקירות כלשהן, וטוענת כי "אין שחר לטענה כי בבסיס החלטת הממשלה עומדת חקירת שב"כ כזו או אחרת" וכי "החלפת ראש השב"כ לא תשפיע כמלוא הנימה על חקירה זו".

בסיכום תגובתה, מדגישה הממשלה כי "המשפט יכול לאסור על בעל תפקיד מלעשות פעולה, אבל הוא לא יכול לכפות עליו תובנות אישיות כמו לתת אמון באדם", וכי החלטה שיפוטית שתכפה את המשך כהונתו של בר "תנסה להותיר את ר' השב"כ פורמלית בתפקידו, אבל היא לא תוכל לכפות התנהלות אמתית ונכונה של ממשלה, ראש ממשלה וראש שירות ביטחון".

לדברי הממשלה, "מציאות כזו בעת מלחמה הנה חסרת אחריות ומסכנת שלא לצורך את בטחון המדינה ואזרחיה בכל יום שעובר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר