לאחר חשיפת מכתב בר: הממשלה דורשת מבג"ץ למחוק את תגובת ראש השב"כ מהתיק

סערה פוליטית התפתחה בעקבות הודעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וראש השב"כ רונן בר בעניין סיום כהונתו. לשכת ראש הממשלה טענה בתגובה כי "חוסר-האמון בראש השב״כ נבע מחלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר", ושהודעת ראש השב"כ "רצופה בשקרים" ו"נגועה בניגוד עניינים חריף", בעוד מפלגות האופוזיציה תמכו ביועמ"שית ובראש השב"כ.

בהודעה מלשכת ראש הממשלה נטען כי "חוסר-האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר-האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן".

הממשלה פנתה לבג"ץ בבקשה למחוק את תגובתו של ראש השב"כ מתיק בית המשפט, בטענה כי "בר אינו צד לעתירה". מדובר ב"ניסיון לחמוק מלהגיש תצהיר ולהיחקר עליו", נמסר.

לשכת רה"מ הכחישה באופן נחרץ את הטענות שהעלה בר בהודעתו: "הודעה זו רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב״כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל - דבר שמעולם לא היה". עוד נטען כי "ראש הממשלה שוחח עם ראש השב״כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה".

מפלגת הליכוד פרסמה הודעה נפרדת בה נטען כי מדובר ב"המשך מסע הציד והרדיפה ארוך השנים נגד ראה״מ ואנשיו באמצעות פרשות מומצאות". הליכוד טענו כי "בדיוק ביום שבו ראש השב״כ שוב דחה את העברת תחקיר 7 באוקטובר – הודיעה היועמ״ש על פתיחת חקירה בפרשת 'פייק קטר'. לא במקרה".

הליכוד האשימו את היועמ"שית וראש השב"כ שהם "פועלים יחד ליצירת פרשות פיקטיביות ומשתמשים ברשויות אכיפת החוק ככלי פוליטי".

שר התקשורת מטעם הליכוד, ד"ר שלמה קרעי, תקף אף הוא: "היועמ"שית ורונן בר לא מגנים על הדמוקרטיה – הם חותרים תחתיה". לדבריו, "השב"כ הוא לא מדינה בתוך מדינה, והיועצת המשפטית היא לא ראש הממשלה בפועל. הציבור בחר ממשלה – לא פקידות משפטית מתנשאת שמסכלת את רצונו".

יאיר גולן: "אירוע מטורף שמחייב חקירה"

מנגד, יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים, טען כי "ראש השב"כ חשף היום שראש הממשלה לא מהסס לשבש הליכי חקירה ומשפט. כעת ברור לכולם מדוע נתניהו דורש את פיטוריו של רונן בר מפני שבר אינו נתין ואינו שופר - הוא בחר בנאמנות לחוק ולמדינה, ולא לנתניהו".

ח"כ נעמה לזימי ממפלגת הדמוקרטים האשימה: "ראש הממשלה ניסה להפעיל את שירות המשטרה החשאית נגד אנשי מחאה ומתנגדי שלטון. זה אירוע מטורף שמחייב חקירה". היא הוסיפה כי "'משבר האמון' שנתניהו דיבר עליו נבע כי ראש השב"כ לא נסכים להמציא מכתב שימנע מנתניהו לתת עדות".

ח"כ עו"ד אפרת רייטן מהאופוזיציה טענה כי "לקרוא שחור על גבי לבן את מכתבו של ראש השב״כ והדוגמאות הספורות שציין ביחס לבקשות הפסולות והחמורות שביקש ממנו נתניהו צריך להדאיג את כל אזרחי מדינת ישראל". לדבריה, נתניהו "ביקש בקשות מסוכנות וחריגות מראש השבכ: לשקר לביהמ, לפגוע באזרחי המדינה, להגן על אינטרסים זרים ופלילים של לשכתו, ואלה רק חלק מהדברים שציין".

רייטן קראה לבית המשפט "לזמן ולשמוע אותו בדלתיים סגורות טרם קבלת החלטה ולהבין את עומק החומרה והסכנה בניהול מדינת ישראל ע״י ידי נתניהו ועושי דברו".

הדמוקרטים: "נתניהו אינו כשיר ועליו לצאת לנבצרות"

במקביל, הודיעה מפלגת הדמוקרטים כי בכוונתה לדרוש בעתירתה לבג״ץ להוציא את נתניהו לנבצרות לאלתר. "לאור מכתבו החריף של ראש השב"כ, המתאר מסכת של לחצים מצד ראש הממשלה, לרבות ניסיונות לשבש את משפטו ודרישתו להפעלת סמכויות שירות הביטחון הכללי נגד אזרחי ישראל - אי אפשר יותר שלא לקבוע באופן חד משמעי שנתניהו אינו כשיר ועליו לצאת לנבצרות", נכתב בהודעת המפלגה.

הדמוקרטים טענו כי "ראש ממשלה שמנסה ליצור לעצמו משטרה חשאית שתפר את זכויות האזרח לצרכים פוליטיים ואישיים - אינו כשיר לכהן בתפקידו, ומהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה ולשלטון החוק". בהודעה נוספת שפורסמה בשם פעילים בהם משקמה ברסלר, משה רדמן ואחרים נמסר: "מכתבו של ראש השב״כ צריך לטלטל כל אזרח אוהב ישראל... נתניהו הוא ניגוד עניינים מהלך ושלטון האימים שלו צריך לבוא לסיומו - הגיע זמן נבצרות".

למקהלת המגנים הצטרף ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, שקרא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בעקבות האשמות ראש השב"כ. "כאשר רונן בר כותב שרה"מ ביקש ממנו להוציא חוות דעת מקצועית-בטחונית שמטיבה אישית עם נתניהו, ובמטרה למנוע את ניהול משפטו, מדינת ישראל צריכה לזעוק", אמר בכר.

לדבריו, "בקשותיו של נתניהו מראש השב"כ הן בלתי חוקיות, מסוכנות, מעלות חשש כבד לפלילים, הן מרמה והפרת אמונים הן שיבוש מהלכי משפט". הוא הוסיף כי הבקשות "מבהירות שנתניהו מצוי בניגוד עניינים חריף ומפר בשיטתיות את הסדר ניגוד העניינים עליו חתם" וקרא "לבחון את המשמעות המשפטית של ההפרה הסדרתית והשיטתית של הסדר ניגוד העניינים".