בית המשפט העליון קיים היום (חמישי) דיון שלישי בעתירות שהגישו מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון והסתדרות העובדים הכללית החדשה בנוגע לאופן מינוי נציב שירות המדינה.
העותרות טענו כי יש להתערב בהחלטת הממשלה לפיה נציב שירות המדינה ייבחר על ידי וועדה מיוחדת, ולא על ידי ועדת איתור, כך שהנציב ייבחר על ידי הממשלה.
עו"ד דוד פטר, שהציג את עמדת ראש הממשלה והממשלה טען כי החלטת הממשלה תואמת את החוק ואין עילה לקבל את העתירות. "החלטת הממשלה המעודכנת קובעת מנגנון זהה לגמרי למנגנון שבו מונה הנציב היוצא, הרב פרופסור הרשקוביץ". הוא הבהיר כי אין חובה משפטית על הממשלה להקים ועדת איתור וכי רה"מ מוסמך להציע את התפקיד לכל אדם אשר לטעמו מתאים למלא אותו. בנוסף הוא התנגד לדרישה לכפות הליך תחרותי והוסיף שלטובת המשפט המנהלי עדיף שייכללו מנגנונים של כנות: "עדיף מנגנון גלוי, בהיר ופשוט - מעבירים לוועדה מייעצת וממנים", במקום קול קורא.
ביחס לשנת 2011 שבה פורסם ״קול קורא״ לתפקיד, הדגיש פטר שיש להבחין בין מה שנעשה בפועל לבין מה שהדין מחייב. לשאלת השופט נעם סולברג האם לממשלה יש התנגדות שיהיה מנגנון קבע, השיב פטר: ״כל עוד אנחנו מדברים על אותה שיטת מינוי אין התנגדות לכך״. לבסוף, ביקש עו"ד פטר שפסק הדין בעתירות יינתן באותו יום, נוכח העובדה שתקופת כהונת ממלא-מקום הנציב עומדת להסתיים בקרוב, וכדי למנוע פגיעה בוודאות המשפטית.
נציגת מחלקת הבג״צים מטעם היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד שוש שמואלי טענה בתגובה כי ״המינוי טעון הליך תחרותי וכי יש לקבוע הליך קבע למינוי״, והבהירה כי ״כל מה שהחוק עשה הוא לפטור ממכרז, זה טריוויאלי כשמדובר במשרת הנציב וודאי אין מחשבה שהנציבות תקבע את המכרז שבו ייבחר הנציב״.
אין מניעה להצעת מספר מועמדים
השופט סולברג עמד על ההבחנה בין ועדת איתור לוועדת מינויים. בתוך כך, ציין כי בוועדת מינויים הממשלה בוחרת את המועמד והוועדה יכולה להתנגד, ובוועדת איתור הוועדה עושה את המלאכה ובוחרת את המועמדים ואז הממשלה תצטרך לאשר, כך העלה נקודה כי נשמט כוח המינוי. בנוסף, שאל האם יישאר שיקול דעת משמעותי לממשלה בסופו של דבר.
בתגובה לשאלות בנוגע לאופי ועדת האיתור, ציינה שמואלי כי קיימת גמישות וכי "נאמר לממשלה תסכימו להליך תחרותי ונבחן מה ניתן לעשות במסגרתו". היא אישרה שעקרונית אין מניעה שוועדת איתור תציע מספר מועמדים לממשלה.
עמדת היועצת המשפטית גורסת כי מינוי בהליך תחרותי נותן מענה נדרש הן בהיבט עצמאות המשרה והן בבחירת המועמד המתאים לתפקיד. הליך זה מנטרל במידה רבה שיקולים פוליטיים ומחזק את עצמאות המועמד שייבחר, וזאת לטובת הציבור. לעומת זאת, הליך מינוי אשר נקבע על ידי הממשלה מותיר את בחירת המועמד בדרג הפוליטי, ומינוי יחיד מטעמה של הממשלה יש בו חשש מובנה שהמועמד נבחר מטעמים החורגים מהתאמתו ונובעים משיקולי הדרג הפוליטי.
שמואלי ציינה כי משרת הנציב דומה במאפייניה למשרות אחרות שבהן נקבע כי המינוי ייעשה באמצעות ועדת איתור, כגון משרת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, הממונה על קידום מעמד האישה ומנהל רשות מקרקעי ישראל. היא הדגישה את חשיבות תפקיד הנציב כשומר סף למניעת מינויים פוליטיים, ואמרה: "לא יכול להיות שהמשרה שחולשת על המינויים עצמם היא עצמה תהיה מינוי פוליטי." היא הבהירה כי הנציב ממלא סמכויות שהמחוקק קבע בחקיקה, ולכן זהו תפקיד מקצועי ולא משרת אמון.
"מינוי פוליטי יוביל להפיכת כל שדרת הניהול"
עו״ד גלעד ברנע, המייצג את מכון ברנדייס, עמד על קיומו של הליך תחרותי וביקש מהשופטים כי פסק הדין שיצא יכלול לא רק חיוב להליך תחרותי בהליך בחירת הנציב אלא גם יפרט ויבהיר מה אמור לכלול ההליך התחרותי. אחרת, הזהיר כי הממשלה עשויה למצוא דרכים יצירתיות לפרש את המונח הליך תחרותי והדיון עשוי להתחדש בבג״ץ בשאלה מה מחייב המושג הליך תחרותי.
עו״ד רותם בבלי-דביר, נציגת התנועה לאיכות השלטון, ציינה כי קיימת החלטת ממשלה (3793) משנת 2018 לפיה הממשלה התחייבה לגבש נוהל בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה, ולא עשתה זאת עד היום. צוין כי בהתאם גובש נוהל למינוי הנציב באמצעות ועדת איתור קבועה שתאפשר הליך תחרותי ולמרות זאת טענה הממשלה כי אין דין המחייב כי הליך הנציב ייעשה באופן תחרותי או באמצעות ועדת איתור.
עו״ד רונן ברומר מטעם הסתדרות העובדים החדשה עמד על הפגיעה בציבור עובדי שירות המדינה וטען כי מינוי פוליטי בראש ההיררכיה יוביל להפיכת כל שדרת הניהול לפוליטית וכי יש לספק הגנה על עובדי שירות המדינה מפני לחצים פוליטיים. עוד צוין כי מאז שנת 2011, התחזקה המגמה של מינוי משרות שלגביהן נקבע פטור מפורש מחובת מכרז בדרך של ועדת איתור.
בתום הדיון נקבע כי החלטת השופטים תישלח בהמשך לעותרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו