"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ דחה עתירה שדרשה לפרסם את פרטי העסקה עם חמאס: "ההסכם סודי מעצם טיבו"

העותרים ביקשו לפרסם את נספח ב' הסודי של ההסכם • השופטת וילנר: "קיימים שיקולים מדיניים וביטחוניים מעבר להכרת האויב את ההסכם" • הארגון העותר: "מצער שלא נעשתה הבחנה בין תוכן ההסכם לעקרון השקיפות"

,עודכן
0השמעה
בג"ץ. צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) עתירה של ארגון משמר הדמוקרטיה הישראליתשדרשה לחשוף את מלוא פרטי ההסכםשנחתם בין ישראל לחמאס, ובפרט את נספח ב' הסודי של העסקה.

"לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטת הממשלה בעניין מתווה שחרור החטופים היא החלטה שעניינה במובהק בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה", קבעה השופטת יעל וילנר בפסק הדין. היא הוסיפה כי "קיימים מגוון שיקולים מדיניים וביטחוניים, מעבר להכרת האויב את ההסכם, אשר עשויים לעמוד בבסיס האיסור לפרסם חלקים ממנו".

"החלטות בענייני ביטחון ויחסי חוץ הן סודיות מעצם טיבן". ישיבת ממשלה בקריה (ארכיון),צילום: קובי גדעון

בית המשפט דחה את טענת העותרים כי המשך הסתרת המידע אינו יכול להישען על נימוק ביטחוני מאחר שראשי חמאס מכירים את ההסכם המלא. בפסק הדין נקבע כי "העובדה שההסכם נערך עם האויב אינה מוציאה את הסוגיה מגדר ענייני ביטחון ויחסי חוץ של המדינה".

השופטים התבססו על סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי החלטות בענייני ביטחון ויחסי חוץ הן סודיות מעצם טיבן. "מתחם הביקורת השיפוטית בסוגיות כגון דא הוא צר ביותר, ואין זה ממנהגו של בית משפט זה להיכנס בנעליהם של בעלי הסמכות בעניינן", כתבה השופטת וילנר.

בתגובה מסר ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית: ״מצער שבית המשפט לא עשה הבחנה בין תוכן ההסכם, שעניינו יחסי החוץ והביטחון של ישראל, לבין עקרון השקיפות - המחייב את ממשלת ישראל לדווח לציבור הישראלי מה נחתם והוסכם בשמו. העתירה התמקדה כל כולה בחובת הפרסום ולא בתוכן ההסכם. ועם זאת, פסק הדין אינו שולל החלטה עצמאית של הממשלה למלא את חובתה למסור לציבור דין וחשבון מלא על תוכן ההסכם שנחתם, לרבות שלב ב' ושלב ג' שהם חלק מההסכם שנחתם".

"עלול לפגוע במימוש המתווה, וכתוצאה מכך - בביטחון המדינה". עסקת חטופים (ארכיון),צילום: אי.פי.איי

כזכור, המדינה הגישה ביום רביעי האחרון את עמדתה בעתירת המשמר לדמוקרטיה הישראלית לבג"ץ, המבקשת לחשוף את נספח ב' של הסכם שחרור החטופים שנחתם בין ישראל לחמאס. בתגובתה, טענה המדינה כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה, שכן פרסום פרטי המתווה "עלול לפגוע במימוש המתווה לשחרור חטופים וכתוצאה מכך בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה".

לפי עמדת המדינה, נספח ב' להחלטת הממשלה כולל מסמך תנאים כלליים, רשימת חטופים שישוחררו בשלב א', רשימת אסירים ביטחוניים מגורשים, שלושה נספחים וקובץ מפות. בעוד שחלק מהמסמכים, כמו רשימת החטופים המשתחררים בשלב א' ורשימת האסירים הביטחוניים המגורשים כבר פורסמו, יתר המסמכים נותרו חסויים במזכירות הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר