"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניר חפץ תובע את הרשויות: "מניפולציות פסיכולוגיות ותנאי מעצר בלתי אנושיים"

עד המדינה בתיקי האלפים טוען כי במהלך חקירת תיק 4,000 הופעלו נגדו אמצעי חקירה פסולים, בהם מניעת שינה ומזון • פרקליטו של חפץ: "ההתנהלות כלפיו חצתה את הקווים האדומים של חקירה הוגנת"

,עודכן
0השמעה
ניר חפץ. צילום: יוסי זליגר

ניר חפץ, עד המדינה בתיקי האלפים, הגיש תביעה נגד מדינת ישראל (להב 433, הפרקליטות, רשות ניירות ערך והרשות השופטת) בטענה כי במהלך חקירתו בתיק 4,000 הופעלו נגדו אמצעים חקירתיים פסולים, תוך פגיעה חמורה בזכויותיו. חפץ טוען כי רשויות האכיפה נקטו "בלחץ בלתי מידתי, מניפולציות פסיכולוגיות, תנאי מעצר בלתי אנושיים, ומניעת שינה", במטרה לשבור את רוחו ולהפעיל עליו לחץ כדי שיהפוך עד מדינה.

בתביעה נטען כי חפץ הוחזק בתנאים מחפירים, בתאים מזוהמים ונגועים בפשפשים, נמנעה ממנו גישה לטיפול רפואי, והוא עבר חמש תחנות מעצר שונות - כאשר כל לילה הוא מועבר למתקן כליאה אחר כדי להתיש אותו ולערער את יציבותו. במהלך החקירה, כך נטען, הופעלו עליו לחצים נפשיים בלתי סבירים, לרבות שימוש במידע אישי על חייו הפרטיים ואיומים על עתידו ועל עתיד משפחתו.

ניר חפץ בדיון בהארכת מעצרו,צילום: יוסי זליגר

בכתב התביעה נטען כי הופעלו עליו איומים, צרחות, חדירה לפרטיות, פגיעה במשפחה, מניעת טיפול רפואי (פשפשים), מניעת תזונה מסודרת, מניעת שעות שינה, טלטול בין 5 בתי מעצר וקטטות אלימות בין עצירים בתא - במשך 14 לילות ו-15 ימי מעצר.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, תובעת פיצוי בגובה של למעלה מ-10 מיליון ש”ח בגין הנזקים שנגרמו לו, תוך הדגשה כי מדובר בנזק מתמשך וכבד שחורג בהרבה מהשלכותיה הרגילות של חקירה פלילית. לטענתו, המדינה נושאת באחריות ישירה להתנהלות החמורה שהובילה לקריסתו האישית, המשפחתית והמקצועית.

עורך דינו של חפץ, אביחי יהוסף, מסר: "התביעה אינה עוסקת בתיק 4,000 עצמו, אלא בשאלה רחבה וחשובה יותר – עד כמה רשויות האכיפה רשאיות להפעיל אמצעים קיצוניים נגד נחקרים, גם בתיקים רגישים ומתוקשרים. ההתנהלות כלפי חפץ חצתה את הקווים האדומים של חקירה הוגנת, ואין ספק כי המדינה תצטרך לתת דין וחשבון על כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר