"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות התנגדות היועמ"שית: חוק "פלדשטיין 2" אושר בטרומית

המשנה ליועמ"ש התריע: "מדובר בחקיקה פרסונלית להתערבות בהליך פלילי הנוגע לסביבת רה"מ" • שמחה רוטמן: "יש להגן על מי שמוסר מידע חיוני לדרג המדיני" • ההצעה עברה ברוב של 53 תומכים מול 43 מתנגדים • במכון זולת מזהירים: "מידע ביטחוני יהפוך לכלי פוליטי"

,עודכן
0השמעה
החוק על שמו יעניק הגנה לאנשי ביטחון שיעבירו מידע רגיש לדרג המדיני הבכיר. אלי פלדשטיין. צילום: שריה דיאמנט - פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את "חוק פלדשטיין 2", שיעניק הגנה פלילית לאנשי מערכת הביטחון שיעבירו מידע רגיש לדרג המדיני הבכיר. ההצעה עברה ברוב של 53 תומכים מול 43 מתנגדים - זאת למרותהתנגדות חריפה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.

על פי ההצעה שהגיש יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, תינתן חסינות לעובדי מערכת הביטחון והמודיעין וחיילי צה"ל שיעבירו מידע חיוני לראש הממשלה או לחברי הקבינט - זאת בתנאי שהמידע נחוץ לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם, ושהמדליף סבר כי המידע מוסתר מהדרג המדיני.

"החוק הזה לא בא להתיר איסור". מגיש הצעת החוק שמחה רוטמן במליאה, היום,צילום: דני שם טוב ונועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בחוות דעת שנשלחה לשר המשפטים בשבוע שעבר, כתב המשנה ליועמ"ש, עו"ד גיל לימון אפק, כי מדובר "בהמשך מגמה של הצעות חוק שנדונו בוועדת שרים לענייני חקיקה בשבועות האחרונים תוך שימוש ברוב הקואליציוני בהליך החקיקה לצורך התערבות פוליטית בהליכים מסוימים". אפק אף התייחס במרומז לפרשת המסמכים המסווגים וכתב כי "הצעת החוק משתלבת בקמפיין ציבורי שמתקיים ביחס להליך משפטי, ומבקשת לכאורה להשפיע עליו".

"החוק הזה לא בא להתיר איסור", הסביר רוטמן, "אלא אומר שאם אתה מוסר לגורם מדיני בכיר מידע שהוא באמת חיוני, בדומה לחושף שחיתויות – אז יש לך מעין חסינות".

שימוש ברוב הקואליציוני בהליך החקיקה לצורך התערבות פוליטית בהליכים מסוימים. לימן (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היא נולדה על רקע טענות שעלו במלחמת חרבות ברזל ובאירועים שקדמו לה, על מידע שהגיע על התארגנות אויבי ישראל שנעצר בדרגים שונים ולא הובא לידיעת נבחרי הציבור. "במקרה בולט, אף התפרסם כי תצפיתניות ובעלות תפקיד בחיל המודיעין התריעו ואוימו שיפגעו בקידומן או בדרגתן אם לא יפסיקו להתריע", נכתב.

במכון זולת מתנגדים להצעת החוק וטוענים כי היא עלולה להפוך מידע ביטחוני לכלי לקידום אינטרסים פוליטיים. "מדובר בחקיקה אשר נועדה בעיקרה לספק חסינות לראש הממשלה נתניהו ולמקורביו, גם במקרה של חקירה פלילית על הדלפת מידע רגיש", נמסר מהמכון.

הנוכחים במליאת הכנסת בעת ההצבעה,צילום: דני שם טוב ונועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ההצעה, שתועבר כעת לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון, מבקשת גם להסמיך את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להתערב בחקירה פלילית ובהליכים משפטיים ככל שסברו שמתקיים הסייג בהליך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר