"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

קשה לראות איך המתווה יעזור בהתרת הפלונטר בין לוין לנשיא העליון המיועד

אחרי עשור של פלונטר, היוזמה שמובילים האבות השכולים יזהר שי ודדי שמחי מציעה פתרון מדורג לוועדת בחירת השופטים • זכות הווטו של העליון תוסר, לשכת עוה"ד תצא כגוף, אך על הדרך מתגלה גם משבר אמון בין הצדדים • בנתיים הליברלים, כך מסתמן, מגלים חוסר גמישות

,עודכן
0השמעה
השופט עמית, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, ושר המשפטים לוין. צילום: .

המסר העיקרי הוא המתווה עצמו. ההסכמה. התהליך המדורג מבלי לחולל את השינוי באבחת חקיקה מהירה.

לוין וסער,צילום: מיכאל דימנשטיין/לע"מ (ארכיון)

את רוח השינוי בשיטת בחירת השופטים מביאים שני האבות השכולים, שרבים היו רוצים לראותם במוקדי העשייה הציבורית. למרות זאת, קשה לראות איך המתווה הנוכחי יעזור בהתרת הפלונטר העכשווי בין שר המשפטים לוין למ"מ נשיא בית המשפט יצחק עמית. במצב הנוכחי אנחנו נשארים באגף כיפופי הידיים - אם לא שבירת ידיים ורגליים.

שורש הבעיה בעיקרה נוצרה בגלל נוכחותה הדומיננטית בוועדה למינוי שופטים של לשכת עורכי הדין. ללשכה אין מקום בוועדה. במקור הם נחשבו לגוף מקצועי ניטרלי שהאופוזיציה בימי מפא"י שמחה לצרף כדי להחליש את שליטת המפלגות במערכת.

המתווה החדש מציע פתרון: הלשכה כגוף תצא מהוועדה. יהיו עורכי דין אך לא כנציגי הלשכה. זה לא אידיאלי, אבל זו דרך להתרה מדורגת של עיוות ארוך שנים.

שופט העליון יצחק עמית,צילום: אורן בן חקון

סימן חיובי ראשון ניכר בכך ששופט העליון עמית לא פסל על הסף את מתווה החקיקה החדש. במקביל, יריב לוין משכיל סוף סוף לגבש תמיכה ציבורית שהיא גם מקור היוזמה. יזהר שי ודדי שמחי עושים כאן מהלך היסטורי, כשליוזמה ולהסכמה מצטרף גדעון סער, שלא השמיע עד עכשיו עמדות במחלוקות המשפטיות שצצות כמו זירות מטענים בוקר, צהריים וערב.

יסוד חשוב נוסף במתווה הוא הסרת זכות הווטו בפועל של נציגי בית המשפט העליון בוועדה. באופן כללי, המתווה של שי ושמחי אמור לנטרל ולהשקיט את החרדות של האופוזיציה והפלח הליברלי בחברה הישראלית. אמנם הם ליברלים רק בשם - הנטייה של אותם "ליברלים" היום היא יותר טוטליטרית תוך איומים כוחניים. הימין הוא זה שהתגלה כוותרן כדי להימנע מעימותים ופילוגים.

בהקשר זה, נגד יריב לוין קיימת האשמה שהוא נוקשה ולא מגלה כישורי פשרנות ויחסי אנוש שיכלו להביא פתרונות פרגמטיים לתיקו ההרסני שקיים עכשיו בוועדה - תיקו בין סמכויות, לא בין הנציגים עצמם.

עמית בכר,צילום: גדעון מרקוביץ'

במצב הנוכחי, הסיעה של בית המשפט יחד עם לשכת עורכי הדין ונציגי האופוזיציה יכולה להעביר כל מינוי. התוצאה הציבורית תהיה גרועה, שלא לומר הרת אסון.

לסיכום, מבחינה ציבורית משגרים שי ושמחי מסר שגם גיוס חרדים וגם סוגיית ועדת החקירה יכולים להיפתר במגעים של אישי ציבור המובילים הידברות. הציפייה עכשיו ששני האישים, שי ושמחי, בעלי הכישורים והסמכות המוסרית, יובילו מהלך נוסף לגבי הרכב ועדת החקירה וסמכותה החוקית. הם גילו מנהיגות מעוררת השראה ותקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר