"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
היועמ"שית לשר כ"ץ: חוק פטור מגיוס שלא כולל סנקציות אינו רלוונטי עוד אחרי שבעה באוקטובר
היועצת המשפטית לממשלה פנתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ בנוגע לחוק שהוא מקדם למתן פטור מגיוס ללומדי תורה: "הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיוני"
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר הביטחון ישראל כ"ץ בעניין גיוס החרדים. צילום: אורן בן חקון, אי.פי.אי

היועמ"שית לשר כ"ץ: חוק פטור מגיוס שלא כולל סנקציות אינו רלוונטי עוד אחרי שבעה באוקטובר

היועצת המשפטית לממשלה פנתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ בנוגע לחוק שהוא מקדם למתן פטור מגיוס ללומדי תורה: "הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיוני"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

יממה לאחר הדיון בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבכירי מערכת הביטחון על מתווה גיוס החרדים, היועצת המשפטית לממשלה פנתה לשר בנוגע לחוק שהוא מקדם למתן פטור מגיוס ללומדי תורה: "הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיוני".

היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (חמישי), במכתב ששיגרה לשר הביטחון, כי "כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור". בהרב-מיארה הדגישה: "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד".

"אין להתייצב בלשכת הגיוס". מחאת החרדים בבקו"ם (ארכיון),צילום: יוסי זליגר
חרדים בבקו"ם (ארכיון),צילום: יוסי זליגר

בשבוע האחרון, המפלגות החרדיות הופתעו מהמספריםשהרמטכ"ל הרצי הלוי הציג לשר הביטחון כ"ץ. הרמטכ"ל אמר כי תוך שנתיים הצבא יוכל לקלוט את כל שנתון הגיוס החרדי, לאחר שצה"ל הצהיר בשנה האחרונה גם בעתירות לבג"ץ וגם בוועדת החוץ והביטחון כי הוא יוכל לקלוט השנה רק 3,000 מלש"בים חרדים.

מוקדם יותר היום (חמישי), התבטא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט נגדחוק הגיוס, שיקל על החרדים עם אי הגיוס לצבא לטובת לימודי תורה, שהממשלה מקדמת, אותו כינה "חוק למיסוד ההשתמטות". רה"מ לשעבר אמר כי הוא "מכיר לעומק את פרטי ״חוק הגיוס״ הנרקם במחשכים. זה אינו חוק גיוס, אסור לאפשר לפוליטיקאים להעביר את חוק הקלון הזה".

היעד של כ"ץ: גיוס 50% מהצעירים החרדים ברי הגיוס תוך שבע שנים

בדיון שנערך אתמול (רביעי) בין שר הביטחון כ"ץ להנהגת צה"ל, הוצגה תוכנית מקיפה לגיוס חרדים המתבססת על שני עקרונות מרכזיים: גיוס יעיל לצד שמירה על אורח החיים החרדי והכרה בערך לימוד התורה במהלך השירות.

היעד שהציב כ"ץ הוא גיוס 50% מהצעירים החרדים ברי הגיוס תוך שבע שנים, כאשר בשלב הראשון צפויים להתגייס כ-12 אלף חרדים בשנה וחצי הקרובות, עד יולי 2026. צה"ל מצידו הביע נכונות ויכולת לקלוט כמות גדולה אף יותר בטווח זמן קצר יותר. עיקרון נוסף בתוכנית הוא שוויון באכיפת הגיוס בין כלל המגזרים.

הרמטכ"ל ושר הביטחון בפיקוד הצפון. בשלב הראשון צפויים להתגייס כ-12 אלף חרדים בשנה וחצי הקרובות,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ואולם, בכירים בציבור החרדי מתנגדים בחריפות למהלך, אותה הגדירו כ"הזויה" ובלתי ישימה, ורואים בה ניסיון של השר כ"ץ "לשבור את הכלים" מול המגזר החרדי. הם אף הביעו העדפה לגישתו של שר הביטחון הקודם, יואב גלנט. כל זאת בכפוף לאישור חוק גיוס חדש בכנסת, שיסדיר את המתווה המוצע ויאפשר את יישומו בפועל.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס יצא נגד הודעת בהרב-מיארה: "לפני כחצי שנה אישרה הכנסת החלת דין רציפות על תיקון 26 להצעת חוק שירות הביטחון. מאז התקיימו 14 דיונים בנושא זה בוועדת חוץ וביטחון. בקרוב יחודשו הדיונים לאחר ששר הביטחון יגבש את השינויים הנדרשים. הכנסת ולשכת היועץ המשפטי יהיו הגורמים שיקבעו אם החוק עומד באמות המידה הנדרשות, ולא היועץ המשפטי לממשלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו