"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה תשלם 635 אלף שקל לאישה שהותקפה מינית בדירתה על ידי שוטר

אישה בת 48 המתמודדת עם סכיזופרניה פרנואידית, פנתה למשטרה בתלונה על חשד להתקנת מצלמות בדירתה • השוטר הגיע בעצמו לדירתה, העמיד פנים כי הוא בודק את תלונתה, וניצל את אמונה בו כדי לבצע בה מעשים מגונים חמורים • בית המשפט המחוזי מתח ביקורת חריפה על היעדר הפיקוח במשטרה וחייב את המדינה באחריות ישירה • "פתח רחב לניצול לרעה של המידע"

,עודכן
0השמעה
השוטר הגיע לדירת המתלוננת וניצל את אמונה בו כדי לבצע בה מעשים מגונים. (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל על המדינה אחריות ישירה למעשה מגונה שביצע שוטר במתלוננת פגיעה. בפסק דין שעשוי להשליך על אופן הפיקוח במשטרת ישראל, דחה בית המשפט את ערעור המדינה והגדיל את סכום הפיצוי ל-635 אלף שקלים. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר אסף פוזנר וגלעד לסר.

בית המשפט המחוזי בירושלים,צילום: אורן בן חקון

במרכז הפרשה עומדת אישה בת 48 המתמודדת עם סכיזופרניה פרנואידית, שפנתה למשטרה בתלונה על חשד להתקנת מצלמות בדירתה. למרות שהתלונה נגנזה, השוטר מסר לה כי עניינה "בטיפול" והציע שישלח שוטרים לבדוק את טענותיה. בהמשך, הגיע בעצמו לדירתה, העמיד פנים כי הוא בודק את תלונתה, וניצל את אמונה בו כדי לבצע בה מעשים מגונים חמורים.

פגיעה קשה בכבודה ובאוטונומיה שלה על גופה

על פי חוות דעת רפואיות, האירוע גרם להחמרה משמעותית במצבה הנפשי של המתלוננת. מעבר למחלת הסכיזופרניה ממנה סבלה, התפתחה אצלה הפרעת דחק פוסט-טראומטית, כאשר 30% מנכותה הנפשית הכוללת נובעת מהאירוע. בית משפט השלום פסק לה פיצוי של 500 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, בציינו כי המעשים "פגעו באופן קשה בכבודה ובאוטונומיה שלה על גופה ועל חייה, במיוחד לאור מצבה הנפשי והאמון שנתנה בשוטר כאיש חוק שאמור לסייע לה".

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המשטרה, וקבע כי "מתן אפשרות גישה כה נרחבת למערכת המידע המשטרתית, גם אם היא נובעת מצורך קיים, פותחת פתח רחב לניצול לרעה". השופטים דחו את טענת המדינה שלא יכלה לצפות את מעשי השוטר, וקבעו כי עליה לנקוט באמצעים למניעת שימוש לרעה במערכת.

משטרת ישראל. "30% מנכותה הנפשית של הנפגעת נובעת מהאירוע" (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ'

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעור המדינה על אחריותה לאירוע ועל גובה הפיצוי, וקיבל את ערעור התובעת. נוסף על הפיצוי המקורי, נפסקו לה 120 אלף שקל עבור הוצאות נסיעה, לאחר שהוכח כי אינה מסוגלת עוד להשתמש בתחבורה ציבורית עקב פחדים וחרדות שפיתחה.

"מדובר בפסק דין בעל חשיבות מהותית החורגת מעניינה של התובעת", אמר עו"ד גלעד לסר, שייצג את התובעת. "בתי המשפט עמדו על החשיבות של בקרה על מערכות המחשוב של המשטרה והצורך בבקרה על כניסה לתיקים בכלל, ולתיקים סגורים בפרט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר