"המלחמה אשמה": כך פנייה של אזרח לפרקליטות הפכה למרדף בירוקרטי במשך שנה

הבירוקרטיה חוגגת. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, קבע כי הפרקליטות התנהלה באופן בלתי סביר בטיפולה בפנייה שהעלתה סוגיה ציבורית הנוגעת לתביעות דיבה מצד שוטרים כנגד אזרחים.

על פי התלונה, עורך דין פנה ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה בנושא תופעה מדאיגה לטענתו - שוטרים המגישים או מאיימים להגיש תביעות לפי חוק איסור לשון הרע נגד אזרחים. אותה פנייה הובילה מסע התרוצצות בין מסדרונות הפרקליטות. בשלב ראשון, לאחר חודשיים, הועברה הפנייה מלשכת פרקליט המדינה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), כעבור שישה חודשים נוספים, הועברה הפנייה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים).

בהמשך פנה עורך הדין פעמיים ללשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), אך לא קיבל מענה כלשהו, רק לאחר הגשת תלונה לנציבות, ובחלוף שנה מהפנייה המקורית, התקבל מענה מהותי ממנהלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

הפרקליטות הסבירה את העיכוב בשני גורמים מרכזיים: ראשית, הצורך בהתייעצויות מורכבות עם גורמים שונים במחלקת ייעוץ וחקיקה לצורך קביעת הגורם המתאים לטיפול. שנית, העומס החריג שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שכלל גיוס עובדים למילואים וטיפול בסוגיות משפטיות דחופות הקשורות למלחמה.

הנציב דחה את ההסברים וקבע בהחלטתו כי גם בהתחשב בנסיבות המיוחדות, משך זמן של חצי שנה לצורך בירור זהות הגורם המטפל הוא בלתי סביר. הוא הדגיש כי היה על הפרקליטות לעדכן את הפונה באופן תדיר יותר על מצב הטיפול בפנייתו. "אין להקל ראש בעומס העבודה שנוצר בעקבות המלחמה", ציין הנציב פינקלשטיין בהחלטתו וקבע כי יש טעם לפגם שהטיפול בפניה לגופה החל כעבור שמונה חודשים, "ברור שטיפול עשוי להתארך כאשר נדרשת התייעצות עם גורמים חיצוניים בסוגיה עקרונית. יחד עם זאת, פרק זמן של חצי שנה לצורך בירור מי מבין הלשכות אמורה לטפל בפנייה, איננו סביר".