"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית מבהירה: יש להיוועץ עמי טרם מינוי ממלא מקום לנציב שירות המדינה

במכתב למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, מתארת היועמ"שית את התנאים למינוי ממלא מקום זמני לנציב שירות המדינה • היא מדגישה כי מינוי ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק יהווה פגם מנהלי חמור שעלול להוביל לפסילתו • עוד היא קובעת כי קיימת עדיפות מכרעת למועמד מתוך הסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה עצמה

, עודכן
0השמעה
בהרב־מיארה (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

על רקע סיום כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ בחצות הלילה, הבהירה היום (חמישי) היועצת המשפטית לממשלה במכתב למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, את התנאים למינוי ממלא מקום זמני לנציב שירות המדינה.

בהרב-מיארה נגד רפורמת לוין: "שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק" (12.01.23) // שמואל בוכריס

לפי חוק שירות המדינה (מינויים), מחויב ראש הממשלה לקיים הליך היוועצות טרם מינוי ממלא מקום נציב. היועמ״שית מציינת כי בהתאם לפרשנות המקובלת, שאף יושמה על ידי ראש הממשלה עצמו בעבר, חובת ההיוועצות מתקיימת מול היועצת המשפטית לממשלה.

במכתב מדגישה בהרב-מיארה כי מינוי ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק יהווה פגם מנהלי חמור שעלול להוביל לפסילת המינוי. יתרה מכך, פעולה ללא תיאום עם הייעוץ המשפטי לא תיהנה מחזקת התקינות המנהלית ואף ניתן יהיה לפסול את המינוי.

פרופ' דניאל הרשקוביץ (ארכיון), צילום: נעם ריבקין פנטון

באשר לדמות המועמד, מפרטת היועמ"שית את הדרישות המקצועיות: הוא צריך להיות בעל ניסיון מוכח בניהול כוח אדם בהיקפים משמעותיים, בעל ידע מעמיק בתחום, ומכיר את הנעשה בנציבות. זאת, על מנת להבטיח רציפות תפקודית עד לסיום ההליך המשפטי בבג"ץ ומינוי נציב קבוע.

לנוכח דרישות אלו, קובעת היועמ"שית כי קיימת עדיפות מכרעת למועמד מתוך הסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה עצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר