נתניהו עולה על דוכן העדים - ושוכח את כובע הנאשם

עקבתי באדיקות אחרעדותו של ראש הממשלהבביץ המשפט ולמרות שמדובר באדם חד, מבריק ורטוריקן – ניכר שחסרה בו היכולת לדבר את השפה המשפטית.

בית המשפט הוא זירה שונה מזאת שהוא רגיל לה. נתניהו מורגל לסביבת אנשים צייתנים וחנפנים, מקום בו הוא יכול להשמיע את דבריו ללא ערעור. בית משפט הוא מקום אחר: כאן אי אפשר להסתפק באמירה "אני לא זוכר", בית המשפט מחפש עובדות, שואל שאלות מדויקות. זה לא סניף ליכוד - כל טעות נבדקת מול המציאות, מול מספרים ועובדות. ונתניהו, לצערנו, נוטה תמיד להגזים.

בעיה עמוקה אף יותר, היא שנתניהו שוכח את העיקר: הוא נאשם ולא מאשים. ראש הממשלה מתנהג כאילו הצדדים התהפכו. זו עמדה האהובה עליו, עמדת המאשים, אך באולם בית המשפט אסור לדבר בזחיחות וביהירות.

האירוניה היא שיש לראש הממשלה טיעונים טובים. נהוג לריב עם התובע ועם השופטים כשהתיק שלך גרוע, אבל כשיש לך תיק כל כך טוב, ויש לך טענות ענייניות, זו טעות קשה. כך, לדוגמה, בתיק 4000 בית המשפט כבר אמר שיתקשה להרשיע בו בשוחד, וגם בתיק 1000 קיימות טענות ענייניות. לכן, כדאי שנתניהו יטען לגופו של עניין במקום "אכלו לי, שתו לי ואני מאשים''. כל המצב הזה מצער במיוחד כי מדובר באדם חכם שיש לו מה לטעון.

סוגיית הפתקים שנתניהו מקבל מיועציו במהלך עדותו מציגה דילמה מורכבת שבית המשפט טרם התמודד איתה. מצד אחד יש כאן ראש ממשלה שמנהל את המדינה, ומצד שני יש נאשם שמעיד במשפטו. כל עוד בית המשפט טרם קבע כללים ברורים בנושא, רצוי, לדעתי, לקבוע כי מי שרשאי להעביר פתקים הוא המזכיר הצבאי בלבד כאשר בית המשפט מנחה אותו לאמץ מבחן פשוט: האם היה מעיר את ראש הממשלה באמצע הלילה בשביל המידע הזה? אם התשובה שלילית - המידע יכול להמתין.

בסופו של דבר, נתניהו צריך להבין שיש לו שני כובעים - ראש ממשלה ונאשם. את הכובע השני הוא פשוט לא מסוגל לחבוש. זה יותר עמוק מסתם סירוב להצטלם על ספסל הנאשמים - זו אי-הכרה בסיסית במעמדו בבית המשפט. הוא מעולם לא הכיר בכתב האישום, אבל כעת זו כבר מציאות. הוא כבר נאשם, כבר מעיד, וחייב להבין שכל מילה נושאת אחריות. זה לא עוד מסע בחירות שאפשר לפזר מילים ללא כיסוי.

חבל שדווקא אדם בעל יכולות כה מרשימות מתקשה להתאים את עצמו לזירה המשפטית. בסופו של יום, היכולת לדבר את השפה הנכונה בבית המשפט היא לא רק עניין של סגנון: היא עשויה להיות ההבדל בין זיכוי להרשעה.