בית המשפט העליון החליט היום להחזיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע את הדיון בבקשת שר הפנים לביטול אזרחותו של אזרח אוקראינה 29 שנים לאחר שעלה לישראל. במוקד ההליך עומדת טענת המדינה כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים.
המדובר ביליד אוקראינה, עלה לישראל בשנת 1995 וקיבל אזרחות ישראלית מכוח יהדות אימו, בהתאם לחוק השבות. בחלוף כשני עשורים, במסגרת טיפול בבקשה לאיחוד משפחות עם בת זוגו, עלה חשד בקרב גורמי "נתיב" כי המסמכים שעל בסיסם קיבל את אזרחותו הישראלית, ובפרט תעודת הלידה של אמו, מזויפים. לטענת המדינה, בדיקה מול הרשויות באוקראינה העלתה כי הנתונים המופיעים בתעודת הלידה אינם תואמים את רישומי הארכיון באוקראינה.
במהלך ההליך בבית המשפט המחוזי, הציגה המדינה מסמך נוסף - רישום הלידה של אם המשיב - וטענה כי סעיף הלאום בו, המציין את המילה "יהודי" לגבי אמה (סבתו של המשיב), מעלה חשד לזיוף. כמו כן נטען כי גורם רשמי באוקראינה מסר לגורמי נתיב בעל-פה כי ברישום הפטירה של סבתו של המשיב נכתב בסעיף הלאום "אוקראינית" ולא "יהודייה".
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול אזרחות, בקובעו כי המדינה לא הניחה תשתית ראייתית מספקת. בערעור לבית המשפט העליון הגישה המדינה מסמך נוסף - צילום רישום הפטירה של סבת המשיב. המסמך הוגש במסגרת חוות דעת חסויה של נציג נתיב, כאשר למשיב נמסרה פרפראזה גלויה על תוכנה.
בתגובה טען המשיב כי אין ברישום הלאום, שאינו רישום דת, כדי לסתור את יהדותה של סבתו, וביקש לחקור את נציג נתיב על הראיה החדשה. השופטת כנפי-שטייניץ, מתחה ביקורת על התנהלות המדינה, בציינה כי "התנהלותו של המערער בהליך דנן, אינה מניחה את הדעת". זאת, בין היתר, משום שהמידע על תוכן המסמך האחרון היה בידי המדינה עוד בשלב ההתדיינות בבית המשפט המחוזי, מבלי שהוסבר מדוע לא פעלה להשגתו מוקדם יותר.
בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי בהליכי ביטול אזרחות נדרש "מטען ראייתי כבד-משקל במיוחד" ו"תשתית איתנה ממנה עולה כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים", זאת "לאור מעמדה הרם של הזכות לאזרחות והפגיעה הקשה העשויה להיגרם לפרט כתוצאה מביטול הזכות לאחר שכבר ניתנה".
חרף הביקורת על ההתנהלות הדיונית, קבע בית המשפט כי יש לאפשר את מיצוי בירור הבקשה "לנוכח תכליותיה החשובות של הסמכות לביטול אזרחות, וכן לאור טענת הזיוף החמורה המופנית כלפי המשיב". התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לאפשר למשיב לחקור את נציג נתיב ו"ליתן לצדדים הזדמנות לשטוח את עמדותיהם באופן סדור". בהחלטה נכתב כי הדבר נועד "לתרום לבהירות התמונה הראייתית ובעיקר להגינות הליכית כלפי המשיב, לנוכח טיב העניין שעל הפרק וההשלכות כבדות המשקל של ההכרעה בו, על זכויותיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו