ההחלטה ניתנה היום (שני) לאחר שביום חמישי האחרון השופט אלכס שטיין ביקש את הסכמת הצדדים להותיר את הנאשמים במעצר עד היום, בכדי שיוכל לעבור על החומרים שהוגשו במסגרת הערר. לאחר בחינת החומר, קבע השופט שטיין כי אלי פלדשטיין, דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ישוחרר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני.
מנגד, קבע שטיין כי הנגד יישאר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. בכך קיבל בית המשפט העליון חלקית את ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי.
שטיין הטיל בפסק דינו ביקורת משמעותית על אופן הדיון בבית המשפט המחוזי. שטיין ציין כי כאשר דנים בהארכת מעצר עד תום ההליכים, על בית המשפט לבחון את הסיכונים הנשקפים מהנאשם - האם הוא עלול לפגוע בביטחון, לשבש הליכי משפט או להימלט מהדין. במקום זאת, קבע שטיין כי המחוזי פנה לבחינה מעמיקה של הראיות וקבע ממצאים לגבי אשמת הנאשמים, עוד לפני שנשמעה גרסתם במשפט עצמו.
"דרך זו איננה דרכי", כתב שטיין, והבהיר כי החלטות בנוגע למעצר צריכות להתקבל על פי כללים אחידים החלים על כלל הנאשמים, כשבמרכזם בחינת ניהול סיכונים. לדבריו, בית המשפט המחוזי לא היה צריך לצלול לעומק הראיות בשלב זה, טרם נשמעה מעל דוכן העדים גרסת החפות ומבלי שעמדו לחקירה.
לעניין הקביעה של בית המשפט המחוזי כי קיים כרסום בראיות לעבירה של כוונה לפגוע בביטחון המדינה מצד פלדשטיין, קבע שטיין כי ראיות המדינה תומכות בטענה שפלדשטיין פעל להביא לשינוי בשיח הציבורי-תקשורתי אודות משבר החטופים במלחמה.
אמנם פלדשטיין מציין כי לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה, אך שטיין קבע כי "רצונות, מניעים ותקוות לחוד, והכוונה הפלילית לחוד". השופט ציין כי הוא מתקשה לקבל את טענת פלדשטיין שלא ראה בתוכן הידיעה הסודית שהפיץ משום מידע סודי משמעותי, זאת לאחר שהודה כי ידע שמדובר במידע סודי, תיאר אותו בפני גורם בלשכת ראש הממשלה כ"חומר ששווה מיליון דולר", וביקש וקיבל מהנגד עותק קשיח של הידיעה הסודית בפורמט המקורי.
בכך קבע שטיין כי הראיות לעבירה של פגיעה בביטחון המדינה לא נפגמו לפחות בשלב הלכאורי הזה.
שטיין הורה כי פלדשטיין ישוחרר למעצר בית עם פיקוח אלקטרוני, תחת מספר מגבלות חמורות, ובהן איסור על שימוש בטלפון חכם או בכל סוג של תקשורת ממוחשבת. בית המשפט אף התיר לגורמי הביטחון להאזין לשיחותיו במקרה של חשד סביר להפרת האיסור. "תכליתו של מעצר-בית היא לא להחליף מעצר בבית, אלא להפוך את הבית למעצר", נכתב בהחלטה.
באשר לנגד, קבע שטיין כי עליו להישאר במעצר בשל החשש שיעביר מידע מודיעיני סודי שהגיע אליו במסגרת תפקידו הצבאי. לאחר שנשמעו ההסברים שהנגד נתן למעשיו, קבע שטיין כי הוא הגיע למסקנה שהנגד ראה, ועדיין רואה את עצמו כ"קבלן עצמאי" של חיל המודיעין, שבשעת הצורך רשאי ליטול לידיו את המושכות ולהקים ערוצי תקשורת ישירים עם גורמים ממשלתיים, תוך ביטול מוחלט של שרשרת הפיקוד הצה"לית ונהלי ביטחון המידע.
השופט הדגיש כי הנטל להוכיח היעדר סיכון להעברת מידע סודי מוטל על הנגד, וכי אין די בהצהרותיו על כוונותיו הטובות. בכך למעשה קיבל שטיין את טענת המדינה וציין כי "את הסיכון הביטחוני שנשקף מהנגד לא נוכל להרשות לעצמנו בעת המלחמה". עם זאת, הותיר פתח לשינוי ההחלטה בהתאם לנסיבות, כולל שינויים הקשורים למצב המלחמה.
"החלטת בית המשפט העליון בעניינו של א' נגד המילואים, היא החלטה שגויה ומהווה ליקוי מאורות של ממש", מסרו לאחר ההחלטה עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו המייצגים את נגד המילואים א׳. "לא בכדי, שלושת שופטי בית המשפט המחוזי והשלום שעברו על כל חומרי החקירה בעניינו, קבעו כי יש לשחרר את א'.
"כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, א' מסר ידיעות אך ורק לראש הממשלה וזאת בגלל המלחמה וכדי לסייע למטרותיה. הטענה בדבר החשש המדומיין כי א' ימשיך להעביר מידע מודיעני לאחרים, חסרת כל היגיון ומנוגדת לחומר הראיות. לא בכדי קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי כיום הנגד 'מבין את הפסול במעשיו' ואין חשש כי יעביר מידע נוסף לאחר שחרורו. המשך החזקתו במעצר מהווה עוול עצום שאנו נפעל שיתוקן בהקדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו