העדות תהיה אחד מרגעי השפל של המדינה - אך האישום העיקרי נגד נתניהו לא יידון במשפט הזה

הרגע שבויעלה בנימין נתניהו על דוכן העדים במשפטו הפלילי אמור להיות רגע השיא בדרמה הכרוכה במשפט.יהיו שיגידו, אחד מרגעי השפל בדברי ימי המדינה, כאשר ראש ממשלה מכהן עולה להעיד במשפט העוסק בכתבי אישום שהוגשו נגדו בפרשיות שחיתות שונות.

רבים המפללים לסיום שלטונו של נתניהו ולנפילת ממשלת הכישלון והטירלול שהוא עומד בראשה, טוענים כי זהו הרגע שממנו "נתניהו מפחד יותר מכל", כלומר הרגע שיהווה את תחילת הסוף של שלטונו שנמשך כבר יותר משני עשורים - יותר מכל ראש ממשלה שכיהן לפניו. לכאורה, התנהגותו של נתניהו עצמו, שנקט אינספור תרגילי התחמקות ותמרונים, מחזקת את הרושם הראשוני הזה.

אולם דומה שהמציאות הצפויה בעקבות תחילת עדותו של נתניהו עשויה להיות שונה בתכלית. כשהוגשו כתבי האישום כנגד נתניהו בשנת 2019 (אחרי שנים של חקירות משטרתיות שלוו בכיסוי תקשורתי מאסיבי) היו ענייניו המשפטיים של נתניהו בראש סדר היום הציבורי, והמערך הפוליטי בישראל כולו התחלק, לאורך חמש מערכות בחירות, לאלו שהיו מוכנים לשתף פעולה עימו למרות כתבי האישום - ואלו שלא. מאז עברה הציבוריות הישראלית שורה של אירועים טראומטיים ובראשם הטבח הנורא של 7 באוקטובר, מאות החטופים שנלקחו לעזה ושחלק ניכר מהם עדיין מוחזקים שם, והמלחמה הקשה ורבת הנפגעים שפרצה גם בחזית הדרום וגם בחזית הצפון.

מאז הגשת כתבי האישום עברה הציבוריות הישראלית שורה של אירועים טראומטיים ובראשם הטבח הנורא של 7 באוקטובר, מאות החטופים שנלקחו לעזה ושחלק ניכר מהם עדיין מוחזקים שם, והמלחמה הקשה ורבת הנפגעים שפרצה גם בחזית הדרום וגם בחזית הצפון

מול האירועים הללו, העיסוק בשאלה כמה בקבוקי שמפניה העביר ארנון מילצ'ן לווילה של נתניהו או כמה כתבות באתר "וואלה" שונו כדי למצוא חן בעיני שרה נתניהו - עשוי להיראות בעיני הציבור כשייך יותר לטלנובלה עממית מאשר לנושא המצוי בנפשו של העם בישראל.

וחשוב יותר, המשפט אמנם עוסק באישומים לא קלים מבחינה פלילית - אבל אינו עוסק כלל באישום החמור מכל: אחריותו של נתניהו לכישלון הנורא של 7 באוקטובר. אחריות, שנתניהו - בניגוד לכל שאר הגורמים בשרשרת הפיקוד - מסרב בעקביות ובעזות מצח לקבל על עצמו, ואף פועל במרץ כדי לגלגלה על כל העולם - חוץ ממנו.

מבחינתם של הרבים שרואים בנתניהו את האחראי הראשי ל־7 באוקטובר - גם אם נתניהו יזוכה במשפט, הוא יישאר אשם לעד. ואילו מבחינת תומכיו של נתניהו, המוכנים למחול לו על אותו כישלון נורא ואף ללכת שבי אחרי התעלולים והספינים שהוא מפזר כדי להסיט את האחריות לאחרים - האישומים במשפט נתפסים כלא יותר מאשר עוד המצאה של הפרקליטות ו"הדיפ סטייט" כדי לסכל את "הרצון האמיתי של העם" התומך במנהיגו.

לכל אלו המקווים כי עדות נתניהו תהווה נקודת מפנה לרעתו בעולם הפוליטי, הייתי מציע להתבונן באירועים בארה"ב. לפני שנתיים ישב דונלד טראמפ באחוזה שלו במאר־א־לאגו נטוש וממורמר. הוא נחשב ללוזר חסר כל תמיכה במפלגה הרפובליקנית וכמי שזמנו עבר. או אז החליטו כמה תובעים חרוצים מהמפלגה הדמוקרטית להגיש כנגד טראמפ כתבי אישום פליליים עסיסיים, ולפתוח כנגדו במשפט מתוקשר.

לא הייתי מציע לאלו המפללים שאיכשהו הליכי הדמוקרטיה או תהפוכות הגורל יגאלו אותנו מעונשו של נתניהו, להשליך את יהבם על המשך המשפט. במקרה הפחות גרוע, החקירות הארכניות והעדויות במשפט יהפכו בתוך זמן קצר לעוד אייטם קבוע בשולי מהדורות החדשות. במקרה היותר גרוע, העדות עלולה להיות הניצוץ שיגרום לפיצוץ הטוטאלי ביחסים שבין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית.

הכותב הוא ראש הקתדרה למשפט ציבורי בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית