"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסניגוריה הציבורית: הצעת חוק החדירה לחומר מחשב – פגיעה חמורה בזכויות הפרט

לטענת הסנגוריה הציבורית, האפשרות לחדירה סמויה לחומר מחשב וחיפוש במידע האגור בו מפירה באופן קיצוני את הזכות החוקתית לפרטיות • הסניגורית הציבורית הארצית: "החשש מפגיעה חמורה בצנעת הפרט של חלקים נרחבים בציבור הישראלי הוא אדיר"

,עודכן
0השמעה
בסנגוריה הציבורית חוששים לפרטיות המשתמשים. צילום: GettyImages

הסניגוריה הציבורית הגישה היום (ראשון) לוועדת שרים לענייני חקיקה התנגדות להצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), שמעניקה למשטרה סמכות לחדירה סמויה מרחוק למחשבים ולמכשירים סלולאריים של אזרחים ללא ידיעתם.

הצעת החוק מאפשרת למשטרה לבצע חדירה סמויה, אשר כוללת שימוש במצלמה ובמיקרופון של המכשיר בלא ידיעת המשתמש, תיעוד בלתי מוגבל, שליפת מידע שנאגר במכשיר והפקת תוצרים טכנולוגיים מתקדמים נוספים. הסניגוריה הציבורית מדגישה כי ההצעה אינה קובעת הגבלות זמן, אינה כוללת הגדרה ברורה של סוגי הטכנולוגיות המותרות ואף אינה מציבה מנגנון אפקטיבי לפיקוח חיצוני.

הפרת פרטיות קיצונית

בנייר העמדה שפרסמה, טוענת הסנגוריה הציבורית, כי האפשרות לחדירה סמויה לחומר מחשב וחיפוש במידע האגור בו, כמו גם התקנה סמויה של רוגלות על מכשירים סלולאריים של אזרחים מפירה באופן קיצוני את הזכות החוקתית לפרטיות, ולמעשה תאפשר לרשות גישה בלתי מוגבלת לכל סודות חייו של האזרח. זאת, נוכח היקף המידע האגור במכשירים סלולאריים חכמים, רגישות המידע והיותו מכיל תכנים רבים הנוגעים לצנעת הפרט, והעובדה שהמידע האגור במכשירים אלה כולל היקף עצום של מידע הנוגע לצדדים שלישיים המצויים בקשר עם המחזיק במכשיר.

החשש הוא שהחוק יאפשר גישה בלתי מוגבלת לכל סודות חייו של האזרח (אילוסטרציה),צילום: רויטרס

לאור מורכבות הסוגייה והסכנות הטמונות בהצעת החוק - הסניגוריה הציבורית סבורה כי הסדרת השימוש באמצעים אלו תיעשה בדרך של עבודת מטה מסודרת במסגרת הצעת חוק ממשלתית, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים וכן גורמי מקצוע מתחום הפרטיות וזכויות הפרט, שתתן מענה למכלול הרחב של האיזונים הרגישים הנדרשים.

עו"ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית: "הצעת החוק מהווה סכנה חמורה לפגיעה בזכויות חוקתיות. ההצעה נעדרת מערך בלמים ואיזונים חיוניים באופן החותר תחת עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטי ושל הדין הפלילי בישראל. החשש מפגיעה חמורה בצנעת הפרט של חלקים נרחבים בציבור הישראלי הוא אדיר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר