"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפך בהגדרה של ידועים בציבור: בית הדין הארצי קבע - גרושה יכולה להיחשב אלמנה

בית הדין ארצי לעבודה הפך החלטה של הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ושל בית הדין האזורי לעבודה, מאחר שהשניים המשיכו לקיים חיים משותפים לאורך שנים לאחר גירושיהם • בפסק הדין נכתב: "המערערת עונה על הגדרת אלמנה לצורך חוק הגמלאות"

,עודכן
0השמעה
בית המשפט. צילום: GettyImages

בית הדין ארצי לעבודה מתח ביקורת קשה על הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ועל בית הדין האזורי לעבודה, לאחר שדחו בקשה של גרושתו של איש זרועות הביטחון להכיר בה כאלמנתו, מאחר שהשניים המשיכו לקיים חיים משותפים לאורך שנים לאחר גירושיהם. הרכב השופטים הורה להם להכיר בה כאלמנתו.

לפני כמה שנים, לאחר מותו של איש זרועות הביטחון, פנתה הגרושה להעניק לה ולילדיה גמלת שאירים מהפנסיה התקציבית שזכה לה. כשנה קודם לכן הצהירה האישה כי היא גרושתו של המנוח, אך כשביקשה את גמלת השאירים - שינתה את הצהרתה וטענה כי השניים היו ידועים בציבור בחייהם, ומכאן שמגיעה לה ולילדיה קצבת שאירים.

לאחר שימוע שקיימה מנהלת הגמלאות למערערת, הוחלט לדחות את תביעתה. בסיכום דחיית הבקשה נרשם: "לא הוכח כי ניהלת עם המנוח משק בית משותף במהלך שלוש השנים האחרונות טרם הפטירה בפרט. עלה מהחומר שהועבר לידינו כי גרתם בדירות נפרדות, וכן עדכנת שיש לך הסכם גירושים עם המנוח".

באמצעות עו"ד אבי גפן, האישה הגישה ערר על ההחלטה לביה"ד האזורי לעבודה. גם שם נדחתה בקשתה, לאחר שנקבע כי לא נמצא שבהחלטת הממונה נפלה טעות הלוקה בחוסר סבירות קיצוני, וכי הממונה הפעיל את שיקול דעתו לאחר בחינה מעמיקה, שכללה עריכת שימוע למערערת ובחינת המסמכים והנתונים שהוצגו בפניו מטעמה.

עו"ד גפן לא ויתר והגיש ערעור לביה"ד הארצי לעבודה, ושם הפכו את ההחלטה. בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על הממונה על הגמלאות, בין השאר על כך שבטופס התביעה לקצבת שאירים לא היתה קיימת בכלל אופציה לציין כי המבקשת היא ידועה בציבור.

לפי פסק הדין, "המערערת אמנם עונה על הגדרת אלמנה לצורך חוק הגמלאות, אך בראייתו של אדם שאינו משפטן, מכיוון שהיתה גרושתו ערב פטירתו, היא אינה אלמנתו". לפיכך, על פי הרכב השופטים, הסבריה של האישה על הגשת שני הטפסים השונים הם סבירים ביותר, וזאת בניגוד להחלטת בית הדין האזורי.

לדברי עו"ד גפן, מדובר בפסק דין חשוב ומשמעותי, המדגיש עד כמה ההגדרה של ידועים בציבור יכולה להיות רחבה וגמישה, ואין היא חייבת לכלול בהכרח שיתוף כלכלי או מגורים משותפים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר