"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
גירושים עם פסקול: הבעל יצר מוזיקה - האישה דורשת תמלוגים
זה שיר פרידה: האישה דרשה לקבל חלק מהכספים, בטענה כי סייעה רבות לבן זוגה במהלך הקריירה שלו • בית המשפט קבע כי היצירות המדוברות שייכות אך ורק לבעלה
"פסק הדין מייצר הבחנה בין מוניטין אישי למוניטין עסקי". צילום: GettyImages

גירושים עם פסקול: הבעל יצר מוזיקה - האישה דורשת תמלוגים

זה שיר פרידה: האישה דרשה לקבל חלק מהכספים, בטענה כי סייעה רבות לבן זוגה במהלך הקריירה שלו • בית המשפט קבע כי היצירות המדוברות שייכות אך ורק לבעלה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

סכסוך גירושים שהתנהל בביה"ד הרבני בתל אביב חושף טפח מעולם התמלוגים, ומעורר דיון משפטי על מהותו של המוניטין. הבעל, יוצר מוכר בתחום המוזיקה שיצירתו נפרסת על פני כמעט חמישה עשורים, טען כי יש לקבוע את "מועד הקרע" - הזמן שבו למעשה נפרדו הנשואים, לפני כארבע שנים, המועד שבו גורש מביתו בליווי משטרתי לאחר עימותים קשים מאוד בין השניים.

לטענתו, כבר כמה שנים קודם לכן, עם גירושו מהבית לתקופה של כעשרה ימים, לא התקיימה מסגרת משפחתית כלשהי בינו לבין אשתו. הוא הוסיף כי מאז ועד היום אין ביניהם כל תקשורת, וכי הם חיים חיים נפרדים לחלוטין.

האישה, לעומת זאת, טענה כי יש לדחות את מועד הקרע למועד הגירושים, או לפחות למועד של הגשת תביעת הגירושים מצד הבעל. לטענתה, הבעל הודיע לה בעבר כי הוא לא מעוניין בגירושים, והנישואים עדיין היו מבחינתו על הפרק.

במסגרת איזון המשאבים, האישה דרשה לקבל חלק מהתמלוגים שהבעל מקבל עבור יצירותיו המוזיקליות. היא טענה כי היא סייעה רבות לבעל במהלך הקריירה שלו, בכך שנשאה בעול גידול הילדים, ניהלה את ענייניו העסקיים והעניקה לו את האפשרות להמשיך בעבודתו המוזיקלית. נוסף על כך, היא טענה כי תרמה לשגשוגו המוזיקלי והכלכלי בתקופת הנישואים. מנגד, הבעל טען כי את רוב יצירתו המוזיקלית הוא יצר לפני הנישואים, ועל כן רק כרבע מהתמלוגים שייכים לאישה.

בית הדין הרבני,צילום: יהושע יוסף

בפסק דין ארוך ומנומק, דייני ביה"ד הרבני בתל אביב ניתחו את מהותן של זכויות המוניטין, וערכו חלוקה בין מוניטין אישי למוניטין עסקי.

פסק הדין מקיף, וכורך סוגיות הלכתיות עם מושגים מודרניים מעולם השיווק והתוכן. פסק הדין קובע כי זכויות רוחניות שלא מתגלמות בנכסים מוחשיים - כמו זיכיונות ורישיונות לייצור או ליצוא וליבוא - מוכרות כנכס שניתן למכור, לתת במתנה ואף להוריש. אלא שהקביעה הכספית נבחנת במיתוג: ככל שהשם המסחרי, או המיתוג, מוכר וחזק יותר - כך ערכו הולך ועולה.

ייחשבו נכס משותף

לדבריו של עו"ד אוהד הופמן, המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, "עסק שעושה לעצמו שם מסחרי נהנה ממוניטין עסקי, שהוא דבר בעל ערך כמותג בפני עצמו - אך כל זאת בקשר למוניטין העסקי בלבד. הדבר שונה כאשר מדובר בכישורים או במומחיות אישית של היזם, שאלה דברים שאינם ניתנים לחלוקה.

"למשל, תמלוגים בגין יצירות שנצברו במהלך חיי הנישואים ייחשבו נכס משותף בשל אופיים העסקי, אך כישורי היצירה (הנגינה וההלחנה, למשל) לא נחשבים רכוש שיש לחלק אגב הפירוד", מסכם עו"ד הופמן.

לפיכך, נקבע בפסק הדין שזכויותיה של האישה בגין חיי הנישואים הן לשיתוף בתמלוגים שהתקבלו לאורך כל חיי הנישואים, אבל לא ביצירות עצמן או בכל כישרון אחר השייך לבעלה בבלעדיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו