ישיר: דיון בעתירה ראש השב"כ לשעבר נגד ועדת הבדיקה בנושא הרוגלות

בבית המשפט העליון מתקיים היום (שני) דיון בעתירה נגד ועדת החקירה הממשלתית בנושא הרוגלות. העתירה הוגשה על ידי ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, יחד עם חברי "מאבק הגלימות השחורות".

הוועדה, בראשות השופט בדימוס משה דרורי, הוקמה על ידי שר המשפטים יריב לוין לבדיקת השימוש בכלי סייבר למעקב ואיסוף מידע על ידי גופי אכיפת החוק, כולל תוכנת פגסוס.

העותרים מבקשים מבג"ץ לתקן את החלטת הממשלה כך שתתאים להוראות חוק הממשלה, לעמדת גורמי הביטחון ולחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה. הם דורשים להבהיר כי הוועדה אינה רשאית להתערב בהליכים פליליים מתנהלים, כולל בתיקי נתניהו.

השופט יצחק עמית הזכיר כי הוועדה הוקמה בעקבות סערה ציבורית סביב שימוש לא חוקי בהאזנות סתר על ידי המשטרה, נושא שכבר נבדק על ידי צוות מררי במשרד המשפטים. "הממשלה החליטה להקים ועדת בדיקה לשימוש ברוגלות העתירה היא על עצם הקמת הועדה וגבולות הגזרה שלה".

עו"ד יוסי בנקל, המייצג את העותרים, טען כי בפני הממשלה לא הונחה החלטה כתובה של השר וכי ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה ללא מעורבות ראש הממשלה: " אנחנו יודעים שראש הממשלה לא מעורב הרחיק את עצמו מהעניין. הוא ומזכירו קמו ויצאו בפתח הדיון בממשלה – כלומר הוא לא קשור להחלטה". בתגובה שאל סולברג: "המשיבים טוענים שאם היה נוכח דעתכם הייתה נוחה?", ותשובת העותר היה שלא. "ראש הממשלה בחר לשתוק, ולשתיקה יש משמעות משפטית".

השופט סולברג: "אומר בזהירות, יש חשיבות לאמון הציבור בגופי התביעה. עם כל הכבוד והערכה וחזקת התקינות, הציבור רוצה לראות גורם ניטרלי שבודק ומתקן. למה להטיל את מלאכת בדיקת השימוש ברוגלות, ועם זהירות והערכה לתביעה, על מי שנחשד בתקלה כזו במסגרת העבודה? מה רע בוועדת בדיקה ממשלתית שהיא גוף אובייקטיבי מקצועי?".

"הוועדה מהווה הסגת גבול"

העתירה טוענת כי הוועדה הוקמה בניגוד עניינים ובמטרה להשפיע על תיקי ראש הממשלה נתניהו. העותרים מבקשים להקפיא את פעילות הוועדה ולבטלה, וכן להחליף את יו"ר הוועדה בשל התבטאויותיו נגד הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה גל בהרב-מאירה.

בשבוע שעבר נקטה היועצת המשפטית לממשלה, עמדה נחרצת נגד ועדת החקירה בנושא הרוגלות, בקובעה כי פעילותה אינה חוקית. בתגובתה לעתירה, הציגה בהרב-מיארה שני נימוקים מרכזיים: ראשית, היא טענה כי הוועדה מהווה "הסגת גבול" של סמכויות הרשות השופטת וגורמי אכיפת החוק, שכן לשר המשפטים ולממשלה אין סמכות לעסוק בתיקים פעילים.

לדבריה, כל ניסיון ממשלתי להשפיע על הליכים משפטיים מתנהלים פוגע קשות בעצמאות מערכת המשפט ומנוגד לעקרון הפרדת הרשויות, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה. טיעונה השני הוא שעיסוקה של הוועדה בתיקים פליליים פרטניים מסכן ניהול תקין של חקירות והליכים שיפוטיים ושיבושם.