"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

מאחורי הקלעים של המו"מ: לאחר שמתווה לוין נפל, פניו לחקיקת שינוי הוועדה לבחירת שופטים

לאחר שלוין אמר שהוא צריך להביא הישג לבוחריו, חוברה רשימת שופטים שעשויים להיות מזוהים עמו אידאולוגית, אך לוין דחה אותם • נסיונות סולברג התפוצצו על סוגיית מינויו לנשיא העליון של השופט יצחק עמית, בעוד לוין אמר שהוא מוכן לשופטים אחרים - רק לא עמית • לוין הסכים לוותר על מינויים של בקשי וביטון, אולם לא קיבל תמורה מהשופטים • מבחינתם, לוין טיפס על עצים גבוהים מדי שלא מאפשרים להם להתפשר

,עודכן
0השמעה
יריב לוין. צילום: אורן בן חקון

השופט נעם סולברג לקח בשבועות האחרונים את האחריות לנסות להביא למתווה פשרהבין השופטים לשר לוין על מינוי נשיא ושופטים לעליון - בפגישה האחרונה שהתקיימה בתיווכו של סולברג, הסכים לוין לוותר על המועמדים בקשי וביטון, ובמקומם למנות לעליון את שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אילן סלע.

השר לוין על מינוי השופטים: "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור" (23.07.24) // דוברות הרשות השופטת

לפי מקורות, השופטת ברק-ארז התנגדה. לאחר שלוין אמר שהוא צריך להביא הישג לבוחריו, חוברה רשימת שופטים שעשויים להיות מזוהים עמו אידאולוגית, אך לוין דחה אותם. נסיונות סולברג התפוצצו על סוגיית מינויו לנשיא העליון של השופט עמית, בעוד לוין אמר שהוא מוכן לשופטים אחרים, רק לא עמית, ואילו השופטים דחו את הניסיון לביטול הסניוריטי. לפי מקורות בעליון, שיחות נוקבות נערכו בין השופט סולברג לברק-ארז, שלאחריהן סברו בעליון כי סולברג ישבור את בלוק השופטים.

ביום ראשון שעבר, בשעות אחר הצהרים, משלחת הרשות השופטת הגיעה לפגישה עם השר יריב לוין. היו שם מ"מ נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, השופטת דפנה ברק ארז, מנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל והשופט סולברג, שקיבל את האחריות לנסות לגשר בינם לבין לוין. זו הייתה הפגישה האחרונה בין הצדדים, אולם עד אתמול עוד התנהלו שיחות טלפון בכדי לנסות להגיע למתווה מינויים מוסכם.

השופט יצחק עמית (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

השר לוין אמר לשופטים כי הוא חייב להביא לבוחרים הישג, מעין תמונת ניצחון, וזה מבחינתו יהיה אחד מהשניים: מינויים לעליון של ד"ר אביעד בקשי או ד"ר רפי ביטון, אדריכלי הרפורמה המשפטית, או מינוי של אחד משופטי העליון לנשיא במקום השופט עמית. לפי מקורות, כאשר השופטים שאלו מי מעוניין למנות במקום בקשי וביטון, השיב לוין כי יהיה מוכן להתפשר ולמנות את השופט אילן סלע, שופט המחוזי בירושלים.

סלע נחשב לשופט מוערך, אך השופטים התנגדו כיוון שהוא מכהן במחוזי זמן מועט, ולשיטתם לא צבר מספיק ניסיון. השופט סולברג לחץ על עמיתיו, ולפי מקורות הביא להסכמה של פוגלמן, אולם השופטת דפנה ברק-ארז נותרה בהתנגדותה. בינה לבין סולברג, כך לפי מקורות, התנהלה שיחה נוקבת בה אמר סולברג כי העליון מוכרח להיות מוכן לפשרות. ב

עקבות השיחה הבינו השופטים כי סולברג עלול לשבור את בלוק השופטים ולהצביע עם לוין. לפי מקורות, בימים האחרונים השופטת ברק-ארז התרככה בעניינו של סלע ויתכן כי תסכים תמורתו למנות שופטת מכהנת ליברלית וצעירה, כמו למשל השופטת דנה לקח-כהן.

השופט סולברג,צילום: אורן בן חקון

במהלך המשא ומתן הגישו השופטים לשר לוין רשימת שופטים אשר לשיטתם יוכל להציג אותם לבוחריו כהישג. כך נעשה בעבר עם השופטת וילנר, שהוצעה על ידי השופטים עמית וחיות לשרת המשפטים לשעבר שקד. לפי מקורות, ברשימת השופטים שהציע העליון ללוין היו שמות רבים, בהם השופט רם וינוגרד, תמר בזק-רפפורט, צבי ויצמן וגרשון גונטובניק. כל אלה נדחו על ידי לוין כיוון שלשיטתו הם שמרנים, כמו שהשופטת וילנר שמרנית - וילנר התנגדה לביטול חוק היסוד בעניין הסבירות, אולם ביצעה בפסק דינה "פרשנות מקיימת" והתערבה בו. לוין מחפש למנות שופטים המתנגדים להתערבות בחוקי יסוד.

למתווה שהוצע היום על ידי לוין לא היה סיכוי מלכתחילה, והוא אכן נדחה במהרה על ידי שופטי העליון. גם השופט סולברג התנגד לו. מבחינת לוין, השופטים לא מוכנים להתפשר על דבר, כך שלא ניתן להגיע להסכמות. מבחינת השופטים, לוין טיפס על עצים גבוהים מדי שלא מאפשרים להם להתפשר. שר המשפטים הצהיר לאחרונה פעמיים כי יש לחדש הרפורמה המשפטית. לפי גורמים בליכוד, פניו לחקיקת שינוי הוועדה לבחירת שופטים, כפי שנעשה במקרה של נציב הביקורת על השופטים לאחר שלא הושגה הסכמה.

דוברות בית המשפט הגיבה ומסרה: "הידיעה רצופה פרטים שאינם נכונים ואינם מבוססים. לא נתבקשה תגובה טרם פרסומה. להלן נעמיד את הדברים על דיוקם: כל השופטים חברי הועדה היו מעורבים במגעים ובנסיונות לגבש פשרה בנושא מינוי שופטים לבית המשפט העליון. חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ״ד-1984 קובע כי כשיר להתמנות לשופט בית משפט עליון מי שכיהן כשופט מחוזי במשך חמש שנים. שופט בית המשפט המחוזי אילן סלע, המוזכר בכתבה, טרם כיהן חמש שנים בבית המשפט המחוזי. על כן כל האמור בכתבה לענין הסכמה או העדר הסכמה בקרב השופטים חברי הוועדה לענין מינויו חסר יסוד. זאת לרבות האמור בכתבה לענין הסכמה לוותר על מינויים של המועמדים בקשי וביטון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר