"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שליח טען כי פוטר לאחר שהתלונן על הטרדה מינית - מה קבע בית הדין?

התובע טען כי במהלך עבודתו חווה הטרדות מיניות והתעמרות מצד שאר עובדי העסק, שכללו כינויים בוטים ופוגעניים כלפיו שהיו בעלי אופי מיני • מנגד, טען הנתבע כי התלונות של התובע לא היו מבוססות, וכי הוא ביצע בירור מקיף והגיע למסקנה שאין לטענותיו של התובע כל אחיזה במציאות

,עודכן
0השמעה
שליח מזון (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

שליח טען כי סבל מאמירות מבזות שעלו לטענתו כדי הטרדה מינית מצד עובדי החברה שבה עבד, וכי לאחר שהתלונן על ההטרדות - הוא פוטר. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי מדובר ב"הטרדה מינית והתנכלות לעובד", כי התלונות לא התבררו כראוי וכי התובע פוטר על רקע זה - וקבע כי על מעסיקו לשעבר לפצות אותו בסכום של 35 אלף שקלים.

התובע, שיוצג על ידי עו"ד כוכי טבקה מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, טען כי עבד כשליח בעסק של הנתבע במשך יותר משנה, ולדבריו, במהלך תקופה זו חווה הטרדות מיניות והתעמרות מצד שאר עובדי העסק, שכללו כינויים בוטים ופוגעניים כלפיו שהיו בעלי אופי מיני.

לנוכח הצקות והטרדות אלה הוא פנה בתלונה למנהלו הישיר - אך זה לא טיפל בעניין, וההטרדות נמשכו. לקראת סיום העסקתו הופנה התובע להתלונן אצל האחראית על הטרדות מיניות, אך לאחר מכן קיבל מכתב זימון לשימוע ובסופו של דבר פוטר.

בית הדין לעבודה בת"א,צילום: יוסי זליגר

התובע עתר לפיצוי בגין הטרדה מינית, הפליה, פגמים בהליך השימוע והשלמת פיצויי פיטורים.

מנגד, טען הנתבע כי התלונות של התובע לא היו מבוססות, וכי הוא ביצע בירור מקיף והגיע למסקנה שאין לטענותיו של התובע כל אחיזה במציאות. לדבריו, נגד התובע נוהלו הליכים פליליים שונים, שבמסגרתם בתי המשפט התייחסו לאישיותו הבעייתית ולחוסר האמינות שבסיפוריו, והוסיף כי תלונות השווא של התובע גרמו לנזקי מוניטין לבתי העסק ולהפסדים כלכליים.

השופטת מירב קליימן בחנה את הראיות ואת העדויות שהוצגו בפניה, וקבעה בפסק הדין כי התובע אכן הוטרד מינית בעבודתו וסבל מהתנכלות כתוצאה מתלונותיו, וגם כי פוטר בשל תלונותיו על ההטרדות המיניות שעבר.

"התובע הוכיח ברף הנדרש את קיומה של הטרדה מינית מסוג 'סביבת עבודה עוינת'. מבחינה עובדתית, לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענותיו של התובע לקיומן של התבטאויות לא ראויות בסביבת העבודה, שגובו בהקלטות מטעמו", נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר