"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איים בדקירה, הוקלט וזוכה בבית המשפט – בגלל חשש לפגיעה בפרטיותו

שופט ביהמ"ש באילת שי ברגר סירב לקבל תיעוד של נער מדרום הארץ שאיים על מוכר בפיצוצייה ותקף אותו • "דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר לא יהיו קבילים כראיה בבית המשפט", הוא כתב בהחלטתו

,עודכן
0השמעה
מצלמת אבטחה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

נער מדרום הארץ זוכה מעבירת איומים, זאת אף על פי שהוקלט מאיים על המוכר בפיצוצייה. נגד הנער הוגש כתב אישום בעבירת איומים ו"תקיפה סתם".

לפי המיוחס לו, הוא הגיע לפיצוצייה וביקש מהמוכר למכור לו סיגריות. כשהמוכר סירב, הנער איים עליו: "מה, אתה רוצה איזה חתך בפנים? אני אקרע אותך... אני אתן לך דקירות בפנים... אתן לך דקירות בגרון...". בהמשך הנער אף תקף את המוכר.

תקיפה אלימה (אילוסטרציה). הנאשם זוכה מעבירת האיומים,צילום: GettyImages

במענה לכתב האישום, עו"ד נמרוד אבירם מהסנגוריה הציבורית כפר בעבירת האיומים, והודה בביצוע עבירת התקיפה. לגבי עבירת האיומים, הוא טען כי הראיה להוכחתה אינה קבילה, משום שהיא מהווה האזנת סתר אסורה. לדברי הסנגור, אדם הנכנס לחנות מצפה שתישמר פרטיותו, ולא ששיחותיו יוקלטו בידי אחר. הוא גם הפנה לפסיקה שניתנה בביהמ"ש המחוזי, שבה נקבע שאין מחלוקת שההאזנה ברכיב השמע בתוך פיצוצייה מהווה האזנת סתר שלא כדין.

מנגד, התביעה טענה כי יש לדחות את הטענה שלפיה מדובר בהאזנת סתר. לטענתה, היה מדובר ברשות הרבים - פיצוצייה שנכנסים ויוצאים ממנה עשרות רבות של אנשים ביום - והנאשם היה יכול לצפות שהמקום יהיה מצולם ומוקלט.

שופט בית המשפט באילת, שי ברגר, דחה את טענת התביעה שלפיה מדובר בהאזנה שאינה טעונה היתר. בית המשפט ציין את סעיף 13 לחוק האזנות הסתר, שלפיו דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר לא יהיו קבילים כראיה בבית המשפט. עוד קבע בית המשפט כי במקרה הזה, אין עורר כי מדובר בסרטון העונה להגדרת המושג "שיחה".

בית משפט. נקבע שהאיומים הם בגדר "שיחה",צילום: הרצי שפירא

השופט ברגר גם התייחס לעניין ההסכמה להקלטה של לפחות אחד מהצדדים לשיחה, וציין כי אף אחד מהשותפים לשיחה לא היה מודע לקיום ההקלטה בעת האירוע, וכי המודעות להקלטה הובאה לידיעת הנאשם בחקירתו לראשונה, כפי שעלה מהראיות שהוצגו לבית המשפט.

בשל כל זאת, בית המשפט לא קיבל את התיעוד הקולי שנלווה לסרטון שהוגש, משום שמדובר בהאזנת סתר בלתי קבילה. הוא זיכה את הנאשם מעבירת האיומים, והרשיע אותו "רק" בעבירת תקיפה סתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר