שופטים ידווחו למשטרה על תלונות שווא במשפטי גירושים

הסוף לתלונות שווא בהליכי גירושים? שופטים בבתי משפט ידווחו למשטרה בתיקי גירושים, אם במהלך ההליך המשפטי יתברר שאחד הצדדים הגיש תלונת שווא. מדובר בצעד שנועד להרתיע מפני תופעת תלונות השווא, שעליו סיכמו השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה והנהלת בתי המשפט.

בחודש ספטמבר 2020 קיים השר אוחנה דיון בזום בהשתתפות ראש האגף לחקירות ומודיעין וראש חטיבת החקירות, פרקליטות המדינה ועורכי דין למשפחה. לדיון זומן גם גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד". במפגש הודגש כי לצד מלחמה בכל עבירת אלימות בתוך המשפחה, המשטרה מתמודדת עם תופעה של תלונות שווא, שאומדנן המדויק שנוי במחלוקת, נגד אנשים נורמטיביים במסגרת הליך של פרידה או גירושים.

הנוכחים בפגישה סברו כי אין חולק על כך שתלונת שווא עלולה לפגוע באופן קשה במרקם חייו של הקורבן ובזכויותיו. נוסף על כך, היא טומנת בחובה השלכות שליליות על היחס לקורבנות אמיתיים של עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין ופוגמת באמון הציבור במערכות אכיפת החוק, תוך בזבוז משאבים. יודגש כי בעבר פנו עורכי דין מתחום דיני המשפחה לאוחנה ודרשו ממנו לפעול נגד תופעת תלונות השווא, שלטענתם הפכה לכלי ניגוח רווח בסכסוכים בין בני זוג.

בעקבות הפגישה פנה אוחנה למנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, וביקש ממנו להבהיר לשופטים את חשיבות העניין. אוחנה הנחה את מרזל להדגיש בפני השופטים כי במקרים שבהם שופט מזהה חשד לתלונות שווא, הוא יורה להעביר את הנושא לחקירת המשטרה. בד בבד, גם המשטרה הונחתה לברר לעומק כל פנייה כזו מבתי המשפט.

במכתב ששיגר למנהל בתי המשפט כתב אוחנה כי "מדובר בתופעה שגם אם היקפה המדויק שנוי במחלוקת, על עצם קיומה היתה הסכמה רחבה, ולפיה צדדים להליך מגישים (על פי חלק מהעדויות - בעידוד ובהמלצת עורכי דינם!) תלונות שווא על אלימות, על פגיעות מיניות ועל עבירות פליליות אחרות, על מנת לשפר את עמדותיהם בסכסוך הזוגי או המשפחתי".

הרשעת חפים מפשע

הוא מוסיף כי מדובר בתופעה חמורה, "שמטילה על אנשים חפים מפשע כתם וחשד פליליים, מחייבת את חקירתם על לא עוול בכפם, גורמת להרחקתם מבתיהם ומילדיהם, פוגעת בשמם הטוב ובפרנסתם, ועלולה אף להביא להרשעתם של חפים מפשע".

בתגובה ציין מנהל בתי המשפט כי פנייתו של אוחנה תועבר לידיעת השופטים והרשמים. לצד זאת הדגיש כי "הנהלת בתי המשפט אינה מוסמכת להתערב בתוכנן של החלטות שיפוטיות, ואלה נתונות לשיקול דעתו הבלעדי של היושב בדין".

לאחרונה, בעקבות פנייה נוספת של יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד", שדרש כי המשטרה תפרסם נתונים סטטיסטיים בנושא כאקט הרתעתי, השיב אוחנה כי מנתוני המשטרה אי אפשר לקבוע אומדן מדויק של היקף המקרים, וממילא לפרסם נתונים עליו.

באשר לבקשה כי המשטרה תזמין את הציבור באמצעות פרסום במרשתת להגיש תלונות במקרים שבהם נתקלו בתלונת שווא, הובהר כי לאחרונה גיבשה המשטרה אפשרות להגשת תלונה מקוונת, וכך יכול כל אזרח להגיש תלונה בגין כל עבירה שהיא, ובכלל זה תלונת שווא, באופן מהיר וקל.

עו"ד ארתור שני ממשרד א. זיסמן שני, מומחה לדיני משפחה, אמר: "טוב עשה השר אוחנה שהנחה את השופטים לדווח על תלונות שווא. יחד עם זאת, אין ספק כי במציאות הנחיה זו לא תבוצע. כפי שהעונש על הצהרת שקר בבית משפט הוא ישיבה בכלא, אולם איש איננו נענש על עבירה זו, ובדומה להתעלמותם בתי המשפט מעבירות מס. ברור שהכוונות הטובות באמת של הדרג המחליט 'יזכו' להתעלמות מוחלטת בבתי המשפט והמשטרה, וחבל."